אני לא תקועה מבחינת זה שאני תקועה בין שני דברים,
אני תקועה עם המחשבות שלי!
אני לא טובה בלכתוב ברכות בכלל!
כלומר תמיד שהיה למישהו במשפחה יומלדת לא כתבתי לו ברכה.
לאמא שלי הייתה יומלדת לפני כמה זמן ולא כתבתי לה שום דבר בטענה ש '' הראש שלי היה מרוקן, ולא ידעתי מה לכתוב, ולא רציתי סתם לכתוב ברכה בלי להשקיע בה''. תירוץ דיי עלוב נכון?
אבל אם אני משקיעה בכתיבת סיפור או סתם שיר או קטע אז למה לא להשקיע מחשבה רבה בכתיבת ברכה?
לאח שלי הצעיר מבין השלושה יהיה בן 40 ביום חמישי הקרוב ה12.4.
ובחיים שלי לא כתבתי להם ברכות עד היום! רק התקשרתי ואיחלתי להם מזל טוב.
ועכשיו אני פשוט תקועה!
אני מתלבטת אם לכתוב את הברכה דרך מריה( הדמות שלי) אבל אני מפחדת שבגלל שהיא מתגעגעת כול כך לפול(אח שלה הצעיר מבין השלושה) זה איכשהו יגלוש לתוך הברכה שלי ויתערבב שם בכול מיני מילים שלא קשורות אחת לשנייה.
בדרך כלל כשאני צריכה לכתוב על המצב שלי או כשאני צריכה לתאר מצב או נסיעה שהייתה לי בעבר אני פונה למריה.
הכי קל לי לכתוב דרכה. כי זה פשוט זורם.
אז עכשיו אני מתלבטת אם לכתוב דרכה את הברכה או לא.
אבל ברצינות! אני טובה בלכתוב סיפורים, שירים, וקטעים,
אבל אני לא טובה לבכתוב ברכות! ממש לא! אני רק יכולה לאחל ' מזל טוב' וכאלה. זה הכי טוב שאני יכולה.
זה דיי מעליב האמת שלא כתבתי ברכות לאף אחד. אבל מה לעשות ,אני פשוט לא טובה בזה.
ואני מנסה עכשיו לחשוב על דרך לכתוב את זה ואני פשוט לא מצליחה למצוא שום דבר!
אני עוד צריכה לתוב ברכה לאמא שלי, ואין לי שמץ של מושג מה לכתוב!
*שאלה יהיו הצרות שהכי גדולות שלי בחיים*- לכתוב ברכה ארורה!
זה פשוט מעצבן!
לכתוב ברכה זה עוד יותר מסובך מלכתוב סיפור!
ואפרופו סיפורים שברתי את מחסום הכתיבה שלי D:
פשוט החלטתי לא לפחד יותר ולזרום עם הרעיון הראשון שעולה לי בראש.
אפילו אם זה בא מסתם שיר או תמונה של אנימה.
העיקר לכתוב. זה כבר מרגיש טוב.
מה לדעתכם אני צריכה לעשות?
ניסיתי לחפש ברכות בגוגל שאולי זה ייתן לי קצת רעיונות. זה לא ממש עוזר.
אולי בכול זאת אני אנסה לכתוב את הברכה הארורה הזאת דרך מריה. נראה מה יצא.
על החיים ועל המוות!
תגידו לעוד מישהו חוץ ממני ישרא עושה בעיות עם העלאת התמונות לפוסט?
פעם זה היה ממש מהר, ועכשיו אני צריכה לחכות שנה או חצי שעה בערך עד שהוא מוכן להעלות את התמונה שבחרתי.
אפילו עם החתימה שהיא לא שוקלת הרבה זה לוקח לו מאה שנה!
בכול אופן המצב שלי עדיין לא משהו...
וליל הסדר לא ממש עבר בדיוק כמו שדמיינתי אותו.
בכיתי קצת ורבתי עם ההורים. ובקיצור הייתי עצובה.
חשבתי שאוכל לקחת קצת חופש בכול המועד פסח, אבל מסתבר שבגלל שאין כוח אדם בחווה אז צריכים אותי.
והכי גרוע הוא: שסומכים עלי! וצריכים אותי!
ואני עוד מתכננת לע\וב את החווה בקיץ בגלל החום!
איך אני יעזוב עכשיו!?
איך אני יעזוב כשאני יודעת שכולם שם סומכים עליי שאגיע ואעשה את העבודה שלי!?
זה כבוד ומחמי קצת שבכול זאת מעריכים את העבודה הקטנה שלי שם למרות הכול,
אבל עדיין גם אני בן אדם לא? גם לי מגיע קצת חופש אתם לא חושבים?
אני מקווה שבחמישי זה יהיה אפשרי.
~המשך פסח נעים לכולם~
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
haunted princess
