אני שונאת הרגש הזה שגורם לי לחמת זעם ולחשוב מחשבות זדוניות ומרושעות.
עד אתמול לא ידעתי שאני כזאת, אבל מסתבר שאני עוטפת את הקנאה ברגש הכעס והזעם.
במקום לחשוב שאני סתם כועסת בגלל שראיתי זוג ביחד או רוכב אחר על צי'קו, מסתבר שזה לא כעס.
זאת קנאה. הצבע האדום.
אומרים שמי שמקנא, הוא ירוק מקנאה.
לא אני.
אני מקנאת רואה אדום בעיניים. אני אדומה מקנאה.
אני השור הזועם שמניחים מולו סדין אדום ומבקשים ממנו לעבור דרכו.
אני לא אדם קנאי.
למדו אותי להסתפק במה שיש לי ולא לרצות את מה שיש לאחרים.
נגיד למישהו יש המון כסף או שיש לא יכולת לקנות המון דברים יקרים שאני לא יכולה להרשות לעצמי, אז לא לקנאות בו. להסתפק במה שיש לי ולשמוח.
עך אחרי השיעור ביום שני הבנתי שאני מסתירה את הקנאה ומתכחשת אליה. אני מעדיפה לכעוס ולהתעלם ולא לחשוב שזאת הקנאה שמקוננת בי שגורמת לכעס.
למשל כשבנות אחרות נוגעות בצי'קו אני כועסת עליהן ואומרת להן '' זוזו ממנו! אתן לא יודעות איך לטפל בו! בידיים שלי הוא יראה טוב יותר!'' כי צי'קו שלי בימי רביעי. אני זאת שמטפלת בו בימים אלה! ואני לא מסכימה שמישהו אחר יטפל בו חוץ ממני.
וכשאני רואה רוכבים אחרים עליו אני מייחלת בכול ליבי שיקרה משהו שיגרום לצי'קו להתחיל לרוץ ולהעיף אותם ממנו.
שהם יפלו, יפצעו, ולא ירצו לעלות עליו יותר!
מכעיס אותי שהם רוכבים עליו יותר ממני!
והקנאה גורמת לי לרצות שיקרו להם הדברים הכי נוראיים בעולם!!!
זה אולי אכזרי וצי'קו לא שלי אבל אני מרגישה שהוא כן. ואני לא מוכנה לחלוק אותו עם אחרים.
באמ לא חשבתי שאני אדם קנאי.
אבל מסתבר שהסתרתי את הקנאה מאחורי הכעס.
אני עכשייו מנסה להפשיר את הרגשות הקפואים שלי,
וניסיתי להפשיר את רגש הקנאה.
כשכתבתי על צי'קו גופי התלהט ונעשה שורף וחם.
הרגשתי שהר געש התפרץ בתוכי מרוב כעס על המחשבה שמישהו אחר נוגע בו או רוכב עליו.
ומסתבר גם שאני חולת שליטה (לא בקטע המיני כלומר גם אבל לא רק).
אני חייבת שהכול יהיה בשליטה. להיות באיזון.
בשיחה עם הפסיכולוגית הבנתי שאני חייבת שליטה על החיים שלי ואם מפתיעים אותי ללא ידעתי אני לא יודעת מה לעשות.
גם אם ההפתעה טובה אני רואה בזה אסון. כשמשהו לא צפוי טוב קורה אני אמורה לשמוח ולהגיד תודה וליהנות אבל אני לא מסוגלת.
איבדתי שליטה ברגע שהפתיעו אותי ואני לא יודעת מה לומר או איך להתנהג.
יש גם אי וודאוות באוויר שאני לא יודעת איך הצד השני יתנהג ומה הוא יאמר אם אני יעשה או אגיד משהו.
למשל כשאמא שלי קונה לי בגדים במפתיע, אני אמורה להגיד לה תודה נכון?
אבל אני לא מסוגלת. היא הפתיעה אותי בבגדים שלא ביקשתי ממנה לקנות לי.
ואז אני רק יכולה להסתכל על הבגדים בלי להגיד כלום. אפילו לא תודה.
או כמו שאח שלי הפתיע אותי בביקור (זה שרבתי איתו והוא עזב את הבית) והייתי אמורה לשמוח אבל זה לא קרה.
לא ציפיתי את זה. הוא הפתיע אותי.
אז עכשיו אתם יודעים, אני לא בחורה זורמת וקלילה וספונטנית.
קשה לגרור אותי לסתם יציאה. אני חייבת לתכנן את היציאה מראש ולהתארגן בהתאם.
אני לא יכולה לעשות משהו מהרגע להרגע.
אני חייבת לתכנן הכול.
עירבבתי שני דברים בבת אחת- שליטה וקנאה.
אבל זה שהבנתי על עצמי.
ועכשיו אני לא מסוגלת להיפטר מהמחשבה על רגש הקנאה. זה מכעיס אותי!
כשאני חושבת על דברים שאני רוצה ולא יכולה לקבל החום שוב עולה בגופי.
למשל כשאני רואה זוג ביחד, מתלטפים או מתנשקים אני חושבת 'שימצאו להם בית' ומסתבר שאני בעצם עמוק בתוכי מקנאה שהם ביחד, מצאו אחד את השני ואני לא. שלי זה עדיין לא קרה כי אני מפחדת להיפגע.
אני מקפיאה את הרגשות כדי לא להיסחף בהם ולהיפגע.
אבל כשאני פותחת אותם אני מגלה שהם כן עושים לי משהו בגוף.
שהם כן מעוררים אצלי חמת זעם והר געש מתפרץ.
אז כן. רגש הקנאה-הצבע האדום הוא רגש מאוד חזק ועוצמתי שמעיף ממני את הקור ועוטף אותי בחום לוהט ושורף שאני צריככה כמה דקות כדי לקרר את עצמי.
אתם לא רוצים להיתקל בי כשאני כועסת וחמה כול כך. זה נראה כאילו טיגנו אותי והוציאו אותי מתנור חם.
איך נפטרים מרגש הקנאה? איך לא מקנאים באחרים?
איך אני יעצור את עצמי מלא לרצות שיקרה משהו רע לרוכבים של צי'קו?
אני מתה להעיף אותם ממנו ולרכב עליו בלי מגבלות ותנאים!
אם הייתי יכולה לשלוט בו הייתי גורמת לו להעיף את כולם כולל המדריכים ולתת רק לי לירכב עליו.
לעזאזל עם הקנאה הזאת!
אני רואה את כולם נשרפים כשאני כועסת בצורה כועסת, ואני רוצה לפגוע בכולם ולהפריד כדי שאני ארגיש טוב עם עצמי.
למה אני בכלל מקנאה? אף פעם לא הייתי כזאת.
אבל מסתבר שכן.
הסתרתי את זה מאוחרי כעס ואדישות.
ועכשיו אני מבינה שזאת הקנאה.
אני גם מנסה לשלוט באחרים על ידי זה שאני מדברת ללא הפסקה ולא נותנת להם להשחיל מילה כדי שהם לא ימארו משהו שיפגע בי א שאני לא אוהב לשמוע.
מה לא בסדר איתי?
אז טוב. אני מכריזה בזאת ש-
אני חולת שליטה ומקנאה למרות שהתכחשתי לרגש האדום והעוצמתי הזה.
מה יש לכם להגיד על זה?
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
haunted princess
