דווקא כשהכול מתחיל להסתדר אצלי ואני מרגישה נפלא ומלאת כוחות בזכות מישהו מסוים דווקא אז השמחה והאושר שלי מאיבים עליו. מעיקים ופשוט לא במקום.
גם הנסיך וגם החתול השחור לא במצב רוח היום , ולא הצלחתי לעזור להם.
הם לא בדיוק שיתפו אותי בהרגשה ובמה שעובר עליהם.
ועכשיו במקום להרגיש התרוממות רוח כמו שהרגשתי עד עכשיו בזכות הנסיך, אני מרגישה שאני נופלת וצוללת שוב לתוך תהום עמוקה וחשוכה ואפלה שאני לא יודעת מה אמצע בתוכה.
ואני כבר חשבתי ששום דבר לא יוכל להרוס לי את השמחה ואת מצב הרוח.
משום מה כשאני שמחה זה אף פעם לא מגיע ברגע הנכון , ורק גורם לאנשים העצובים סביבי להיות מרירים וכועסים יותר.
מצב הרוח הטוב שלי לא עוזר להם ואז אני מרגישה שהשמחה לא היתה במקום.
לעזאזל!! היא אף פעם לא במקום!
מתי היא כן תהיה!?
שמחה ארורה!!
רואים למה אני לא רוצה להיות שמחה?
או שהיא מעציבה אותיי וגורמת לי לדיכאון או שהיא משפיעה על אחרים לרעה ולא עוזרת להם בשיט!
אז מה הטעם להיות שמחה? היא נמצאת לכמה רגעים , ונעלמת בגלל משהו.
מה אני יעשה עכשיו?
שניהם לא במצב רוח ואני מקווה שזה יעבור להם מחר.
אני שונאת ששני אנשים שאני אוהבת עצובים ואני לא יכולה לעשות דבר כדי לעזור להם.
הם אפילו לא מדברים איתי =.=''
מתי השמחה שלי אי פעם כן תעזור למישהו להרגיש טוב? לאנרגיה הטובה שלי לעבור למישהו שכן צריך אותה יותר ממני?
בכול מקרה אני מקווה שהם יודעים שאני כאן בשבילם.
זה הדבר היחידי שאני רוצה שהם יזכרו.
מה הטעם לשמוח או בשמחה אם זה לא עוזר לאף אחד סביבי להרגיש טוב?
אני לא רואה מה הטעם לשמור את השמחה קרובה אליי אם היא רק הורסת לאחרים עוד יותר את מצב הרוח שלהם.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
haunted princess
