לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים

my cold evil world!


welcome to my darkness evil life!!

Avatarכינוי:  haunted princess

בת: 32

תמונה



מצב רוח כרגע:



מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אפריל 2012    >>
אבגדהוש
1234567
891011121314
15161718192021
22232425262728
2930     

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

4/2012

הדקה ה-90, סוף המשחק!


כולכם בוודאי מכירים את  הדקה ה-90 נכון? כשאתם צריכים לעשות משהו, ובדקה ה-90 משנים לכם את כול התוכניות, ואז הכול נהפך להיות בלאגן שלם, ואתם נלחצים ומתחילים לעשות הכול במהירות ומתחילים לכעוס על כך שלא הודיעו לכם קודם על השינוי?

 זה בדיוק קרה לי השבוע בחווה והיום עם ההורים שלי.

למה לעזאזל אנשים חייבים לשנות הכול בדקה ה-90 ולהלחיץ אחרים!? מה הקטע לעזאזל!?

חמישי שעבר היתי אמורה לרכב עם הבנות ואמרו לי שהשיעור ב11 אז הייתי רגועה.

ואז ברגע האחרון (הדקה ה-90) אמרו לי שב-10 עולים. ואז בדיוק הייתה צפירה, והסוס שלי לא היה מוכן! וכמובן שניכנסתי ללחץ, וכעס שלא אמרו לי כלום! והתחלתי למהר ולהכין את הסוס שלי ולהתארגן.

אם היו אומרים לי שעה קודם, הייתי מכינה את הסוס ב9וחצי וברבע ל10 מתארגנת בעצמי. זה כול כך עיצבן אותי באותו הרגע! כי הבנות כבר עלו בלי שום לחץ, ואני הפסדתי עוד כמה דקות בגללן!! >.<''

וביום שני היה אותו הסיפור!

רק שהפעם זה קרה עם הסוסים שלנו, היה לי סוס קבוע שעליו רציתי לעלות, ובדקה ה-90 הבנות באות ואומרות לי שהן רוצות להיתחלף בסוסים[ כשבדיוק אני כבר התחלתי להכין את הסוס שלי לרכיבה] והינו אמורות לעלות ב9וחצי.

ושוב בדקה ה-90 הייתי אמורה לקחת סוס אחר ולהתחיל להבריש אותו, לאכף אותו, ולהתארגן בעצמי[ מה שגזל ממני עוד כמה דקות. שוב!].

וכמובן שעליתי באיחור. בגללן!! זה כאילו שהן איכשהו רוצות שבכוונה אני אהיה בלחץ ויעלה באיחור, והם יהיו מוכנות בזמן, ויעלו בזמן לרכיבה רק שאני לא יעלה בזמן! זה ממש מרגיז!!!

והיום עם ההורים  הינו אמורים ללכת למסעדה [ ובסוף הלכנו] והם לא אמרו לי באיזה שעה ואיזה מסעדה, אז חשבתי שלא הולכים, כי הם לא אמרו לי כלום. לא התארגנתי.

לקראת 6וחצי בערך הלכתי להתקלח בשביל עצמי, עד שהם אמרו לי שב8 הם הזמינו מקום, ובדיוק הייתי באמצע המקלחת וכבר היה 7 ומשהו.

אז כשסיימתי , יצאתי  ואמרתי להם '' תלכו בלעדיי'' כי ידעתי שאני לא אספיק.

ואז הם אמרו לי ''' לא אנחנו מחכים לך''.

למה לעזאזל לא הלכתם בלעדיי!? >.<''

אז הם התקשרו למסעדה ואמרו [ בגללי] שיאחרו קצת.

הם יכלו ללכת ולהגיע בזמן! אבל לא... הם לא רצו. כי הם רצו שאני אבוא איתם!

אז מהלחץ והכעס התחלתי לבכות.

אני מודה- נשברתי כי כבר לא יכולתי יותר! צעקתי להם שילכו בלעדיי ושאני לא רוצה לבוא, אבל הם אמרו לי שהם רוצים שאני אבוא איתם בכול זאת.

ואז התחלתי להגיד להם ש' בשביל מה אתם צריכים אותי? רק צרות אני גורמת''.

וכרגיל הם צחקו.

זה נראה שכאילו הם לא מבינים עד כמה באמת  רע לי! הם חושבים שהכול אצלי משחק ואני לא מתכוונת לשום מילה שאני אומרת ברצינות.

כלומר שהכול אצלי לא רציני, ואני סתם מחפשת תשומת לב.

הם לא מתייחסים ברצינות כבר לדברים שאני אומרת.

וזה ממש מעצבן אותי!!!

הם חושבים שאני עושה רק הצגות ושום  דבר אצלי כבר לא רציני.

מעניין מה יקרה אם אני אתחיל לפגוע בעצמי באמת! מה אז הם יחשבו... שגם זה כדי למשוך תשומת לב?

לפעמיים אני שונאת אותם כי הם לא מבינים אותי! ואני לא מצליחה להגיעה אליהם!

הם תמיד אומרים שהם ' מבינים אותי' אבל הם לא! אף פעם לא!

אני לא יכולה לדבר איתם על הדברים  האלה אף פעם  מבלי  לכעוס לריב, לבכות, להתעצבן, להתייאש, לצעוק.

אין פעם כזאת, ובגלל זה אני תמיד מסתירה מפניהם דברים. כי במילא הם אף פעם לא יבינו את מה שאני מדברת איתם.

לבסוף התארגנתי והם חיכו לי וכעסתי עליהם על זה שהם לא השאירו אותי בבית לבד והלכו.

כי אז הם תמיד מאשימים אותי וצועקים עליי שבגללי הם מאחרים.

אז תלכו  לעזאזל!!! תלכו! תלכו בלעדיי! אתם לא צריכים אותי!!

בעצם, אף אחד בעולם הזה לא צריך אותי באמת.

ברגע שאני יעזוב לכולם יהיה טוב יותר בלעדיי U.U''

בגלל זה אני שונאת שתמיד משנים לי דברים  בדקה ה-90, או  שאומרים לי דברים בדקה ה-90 כי אז אני מתחילה להיכנס ללחץ, וכול ההתארגנות נעשית בלחץ, וכעס ואני לא מספיקה שום דבר והכול יוצא עקום ולא כמו שרציתי.

מה לעזאזל הבעיה של אנשים להודיע לי דברים מראש או שעה קודם!? מה לעזאזל הבעיה!? זה כול כך קשה!?

למה לעזאזל הכול תמיד חייב להיות בדקה ה-90!?!?!?!?





סיימתי אתמול את הספר השני בסדרת  בני הנפילים של קסנדרה קלייר שניקרא ' עיר של אפר' ואני כול כך עצובה שסיימתי אותו! כי עכשיו אני צריכה לחכות לספר האחרון בטרילוגיה שניקרא ' עיר של זכוכית'.

וכבר כול כך היתאהבתי בדמויות הראשיות!!

אני רוצה לקרוא אותו שוב אבל אין לי ממש זמן. יש לי עוד ספרים שאני צריכה לקרוא. לעזאזל!!

אבל מה שמעניין אותי זה מה יקרה ביחסים שבין קליירי וג'ייס. עכשיו שהם גילו שהם אח ואחות...

הבעיה היא שהם מאוהבים אחד בשני וזה פשוט אסור! זה טאבו! אסור לאח ואחות להיות מאוהבים בצורה כזאת!

ועוד הם התנשקו פעמים! פעמיים לעזאזל!

הפעם הראשונה כי הם לא ידעו שהם אח ואחות וקליירי שפגשה בג'ייס פשוט היתאהבה בו,

והפעם השנייה זה כי הכריחו אותם להתנשק. שזה כבר היה אכזרי מבחינתי[ כי הם אח אחות] למרות שבעיניי שאר הדמויות מבחינתם זאת רק נשיקה שלא אומרת שום דבר, אבל מבחינת קליירי לנשיקה הזאת שלהם הייצה  משמעות רבה.

אז אני מצפה לראות מה יקרה איתם בספר הבא.

אבל זה דיי מרגיז אותי האמת.

זאת פשוט אהבה אסורה! שלא אמורה להיות!

טוב נמשיך לעקוב ולראות. אני ממש מקווה שזה לא יהיה כמו שאני חושבת.

ולכול אלה מבנינו שאוהבים לקרוא אני ממש ממליצה על סדרת הספרים הזאת! יש שם הכול: זאבים(אנשי זאב), ערפדים, שדים, מפלצות, פיות, כול מה שמתקיים בעולם דמיוני של פנטזיה, ועולמות אחרים.

~סופ''ש שקט לכולם~

נכתב על ידי haunted princess , 27/4/2012 23:33  
6 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



כשהלכת ממני!


קטע שהרגע הזה, לפני כמה  דקות בדיוק כתבתי על הידיד שלי.

זה קטע שני עליו , כי היה עוד אחד שקראתי לו  באנגלית 'you' (אתה באנגלית למי שלא יודע)

ולפעמיים הוא פשוט נעלם לי ולא מדבר איתי ואז מתחילות לרוץ לי בראש כול מיני מחשבות עליו.

אז הנה הקטע.

תהנו-

 

כשהלכת ממני!

היית איתי למשך תקופה, והלכת. הלכת ממני.

אני אהבתי  אותך, באמת ובתמים אבל נראה שלך כלל לא היה אכפת ממני.

אתה פשוט הפנת לי את הגב, והלכת.

השארת אותי בודדה וכלואה.

המחשבות רדפו יום ולילה ללא הפסקה,

מילאת אותי בתקוות חסרות שב,

האמנתי בך,

בטחתי בך,

סמכתי עלייך,

אבל אתה...

אתה עזבת אותי.

משאיר אותי לבכות על יחסים שמעולם לא היו מיועדים להיות.

לא פגעת בי מעולם כמו שחבריי  לספסל הלימודים עשו,

אבל פגעת בי במקום אחר-

בלב!

ירית חצי רעל שהרעילו את הנשמה שלי והפכו אותה  לאפלה ומרירה.

אתה הרסת אותי במפנים, נטשת אותי,

אתה לא מציאותי,

אני לא יודעת מי או מה אתה.

מה אתה בכלל רוצה ממני?

אני לא  מצליחה להבין אותך.

אתה מצליח לעורר בי רגשות רדומים שמעולם לא חשבתי שאצליח להרגיש שוב.

מעורר בי את הילדה הקטנה שתמיד חלמה על נסיך החלומות שלה על הסוס הלבן,

אבל לא.

אתה שד משחת שבא רכוב על חיית המוות שלו שבאה כדי לקחת את הנשמה שלי, ולגזול ממני את טיפת החיים האחרונה שעוד נשארה בי.

אני מודה. אני אבודה.

הלכת ממני וזה כואב.

כואב מאוד!

כואב במקום שלא חשבתי שיכאב.

זה שורף לי את הנשמה,

אני משתגעת.

אבודה כמעט לגמרה.

החושך והקור ממלאים את הלב והראש,

אומרים לי ' לא לבטוח בך יותר. לא לצפות ממך לשום דבר.  ובעיקר לא לפתח אלייך שום רגשות'.

אבל אני כמו טיפשה הולכת שולל אחרי הקסם המפתה שלך, ומגלה שאני מתאהבת.

אסור לך! אסור להתאהב  במישהו שבו את לא בוטחת.

האם טיפת האהבה הזאת עוד קיימת בי?



מה אתם חושבים שאני צריכה לעשות? להניח ללב שלי להיפתח ובאמת לאהוב אותו או שפשוט לתת ללב שלי להיסגר ולשכוח אותו ולא לתת להזדמנות הזאת צ'אנס?

כרגע אני לא ממש פתוחה כלפיו והרבה דברים אצלו מציקים לי בראש ובלב, ואני הולכת לדבר איתו על הדברים האלה, ולברר מה שאני מרגישה  באמת.

אני לא חושבת שאני צריכה להיתאהב בו או בכלל לאהוב  אותו.

'לאהוב  פירושו להרוס' (ציטוט מתוך הספר ' עיר של אפר' אחת הדמויות שם שאני אוהבת אמרה את המשפט הזה. והוא כול כך נכון!).

אם אתה אוהב אתה בסוף הורס את  הדבר שיקר לך מכול ' האהבה'.



 

 



אתמול בעקבות שיר מדהים ששמעתי [ וכרגע שומעת אותו בלופים אין סופיים XD] כתבתי פאנפיק יאוי על ווקאוליד והשנים שהיו הם- לן וקאיטו XD

האמת שאני בכלל לא טובה בכתיבת סיפורי יאוי. אני לא עושה את זה בדרך כלל, אבל השיר  הספציפי הזה פשוט דרש שאכתוב עליו סיפור יאוי(אהבה גברים).

והאמת שהיו לי התלבטויות בין כמה דמויות-

בהתחלה חשבתי על אייס ועל מייק , כלומר אייס הוא סטרייט וגם מייק, אבל אז חשבתי שיהיה נחמד אם אני יהפוך את מייק להומו והוא היתאהב באייס, אבל אז עלתה בי המחשבה שאם סאלי תגלה את זה היא תרד עליו כול הזמן ותקניט אותו. היא שונאת הומואים הפסיכית הזאת XD

ואז עלתה לי עוד מחשבה להישתמש בדמויות של אלק וג'ייס  מסדרת בני הנפילים ( הספרים שכרגע אני קוראת) ולכתוב על  השניים סיפור יאוי. אבל זה יהיה מסובך, כי ג'ייס הוא לא הומו, ואלק דווקא כן, ואני לא ממש יודעת איך ג'ייס יגיב לעובדה שאלק מחבב אותו ואף אוהב אותו... מה גם שהם לא הדמויות שלי, אבל תמיד אפשר לקחת אותם לכוון שלי ולעשות סיפור בת או פאנפיק קצר שקשור בספר.

אבל לבסוף החלטתי להשתמש בלן וקאיטו כי זכרתי שהם יכולים להיות זוג חמוד בתור זוג יאוי XD

ושילבתי גם משפטים מתוך השיר ששמעתי במהלך הכתיבה.

אחרי הכתיבה של הסיפור הרגשתי דווקא טוב.

כלומר תמיד אחרי שאני כותבת סיפור, ולא משנה מי הדמות אני מרגישה טוב.

זה כאילו שהכתיבה נותנת לי חיים, ומחייה אותי מחדש מין המתים  הגוססים.

זה מסובך להסביר.

בכול אופן היה לי דווקא יום טוב היום בחווה.

והייתי קצת חצופה לבנות XD אני מניחה שאת החוצפה הזאת אני שואבת קצת מסאלי וקצת מג'ייס חחח XD אני חולה עליו! הוא דמות כזאת שקסית XD

השחצנות שלו, היהירות שלו, החוצפה שלו, והעובדה שהוא צייד צללים ולוחם מעולה!! אההה!! הוא מדהים!! ואני חולה על סדרת הספרים הזאת!! קסנדרה קלייר? את פשוט גאונית!! חולה על הכתיבה שלך!

~חג עצמאות שמח לכולם~

נכתב על ידי haunted princess , 25/4/2012 23:54  
8 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לדף הבא
דפים:  

31,442
הבלוג משוייך לקטגוריות: סיפורים , פאנפיקים , ספרות
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לhaunted princess אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על haunted princess ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)