רגשות מעורבים,כלכך מעורבים שבא לי להקיא.
זה כואב להיפגע מהבןאדם שאני הכי אוהבת בעולם הזה,
באותה המידה,זה גם כואב לדעת שפגעתי בו.
אז מה בעצם עשיתי? מה בעצם היה הטעם של כל זה?
אבל לא התכוונתי לעזאזל. לא התכוונתי.
בסך הכל אמרתי את מה שחשבתי,
בסך הכל אמרתי,את כל מה שהרגשתי.
ואז ניתקתי לו בפרצוף ובכיתי.
בכיתי שאני לא אהיה מסוגלת לראות אותו היום.
בכיתי כי אני אוהבת אותו.
בכיתי כי הוא הדבר הכי טוב שיש לי.
הוא הדבר הכי טוב שיש בעולם המחורבן הזה.

'' הראית לי כמה טוב לבכות,
להתמודד מול הספקות,
שכחתי איך זה בלעדיך.
הראית לי כמה טוב לצחוק,
הלכת איתי כל כך רחוק,
שכחתי איך זה בלעדיך...''