מחר יהיה מחר

זה משתק אותי, מכאיב לי, ומכעיס אותי.

שטותי כל כך, ואף אחד לא מצליח להבין, וגם נראה שלא מנסה. 

הודעות מטופשות מלפני שנים, ו"מי כבר יראה?" אך הידיעה שזה שם, בחלל הענק הזה, וכל אחד שרוצה יכול פשוט להיכנס ולקרוא, מצליחה לגרום לי להשטף זיעה תוך שניות.

אתם לא מבינים, מנסים לשכנע אותי שאף אחד לא יסתכל שם, להסביר לי שזה לא כזה נורא, שרק בעיני זה כך, אבל אתם טועים בהנחת היסוד.

אני לא צריכה שתשכנעו אותי למה זה לא נורא, או למה אני המעוותת שלוקחת את זה כל כך קשה. אני צריכה שתעזרו לי לדאוג שכל ההודעות האלה ימחקו. 

אני צריכה שתושיעו אותי מהחרטה הצורבת הזו ותתנו לי למחוק את זה ולעבור הלאה, להמשיך בחיים שלי, שרצו כל כך הרבה קדימה, והעבר המטופש הזה רודף אותי ולא מאפשר לי לנוח. 

תקופות שלמות אני מתעלמת מזה, מדחיקה, באמת לא זוכרת, אך מדי זמן מה, אני שבה וחוזרת, ונוברת בפצע הזה, וקוראת עוד ועוד ושוקעת עוד ועוד ולא יודעת איך להוציא עצמי מזה. משתגעת. משותקת. מזיעה. 

חרטה. 

למה? למה הייתי כזו מטופשת. למה כתבתי ופרסמתי כאלה דברים מפגרים. 

כעס. 

מי נותן לילדות קטנות לכתוב מה שבא להן ואחר כך לא מאפשר למחוק. מי סומך על ילדות קטנות בדברים שנשארים מתועדים לעד בלי יכולת להתחרט. 

חוסר אונים.

שאיני יכולה לעשות דבר כדי לשנות, אך יודעת שירדוף אותי עד סוף ימיי. שיתוק.

כל פעם מצליחה לרגע לא לחשוב על זה, אך נזכרת שוב ונטרפת.

ואני יודעת, שאם הייתם יודעים במה מדובר, הייתם וודאי צוחקים עלי, או לא לוקחים אותי ברצינות. 

אך אני יודעת, שזה לא משנה, כי אני מרגישה איך זה מפריע לי לתפקוד הבסיסי, מוריד את איכות החיים שלי, רודף אותי עד הסוף, ולא, אני לא מגזימה. 

והנה אני מלכלכת גם את המקום הטהור והקדוש שלי בכתמים ההם. (ועוד לא התחלתי להתמודד עם הכתמים שיש לי כאן, אך אלה נראים לי איכשהו פחות נוראיים, ואולי אני פשוט לא יכולה להכיל כל כך הרבה כרגע). 

אתם לא תבינו, ואתם לא תצליחו לשכנע אותי שזה לא נורא, אז מה אני רוצה מכם.

אני רוצה נס. אני רוצה קשרים ויכולות ואני רוצה שכל התיעוד הנורא הזה יימחק.

אני רוצה שזה יימחק ואני אוכל להמשיך הלאה בחיים שלי. 

תעשו שזה יקרה.

תעזרו לי.

אנא.

"אנחנו נולדים כל פעם קצת, באים בחלקים אל העולם הזה, לאט."

אני כל פעם מתחילה להרגיש שהחלקים מתחילים ליצור שלם, ואז מגיעים דברים כאלה, ומפרקים אותי ומתרסקים.

זה מוציא אותי מדעתי. גורם לי לרצות למחוק כל תיעוד בנוגע לכל דבר בחיים שלי שקיים בכל מקום בכל זמן. סמסים, מיילים, הודעות, יומנים, זכרונות, אני רוצה שהכול יימחק. אני רוצה להמחק. אני רוצה שלאף אחד לא יהיה תיעוד של שום דבר שהוא אני. אני נתקפת חוסר שליטה, אני מאבדת את עצמי. אני רוצה להמחק. אני רוצה להיות ברשות עצמי בלבד, אני רוצה את כל החלקים שלי מכולכם בחזרה, מכל אחד ואחד שאי פעם נתקל בי או בחלקים שליי ולקח אותם ממני. 

אני נאבדת.