גיבורים

"ה29 לאוגוסט 2008.
 
אני זוכרת את התאריך.
אני זוכרת את השעה.
אני זוכרת את הרגע שהכל התחיל.
הסיוט הכי גדול שלי, הפחד הכי חזק שבי,
קם לתחייה.
ואני הפכתי לחלום בלהות אחד ארוך שלא ניגמר.
לעוד אחת מהסטטיסטיקה.
אני זוכרת את החדר,
קירות כחולים ומנורה לבנה.
המיטה, גדולה ונוחה.
ואיך שבין רגע הפכה לאבן תחת כובד משקלך.
אני זוכרת איך שסמכתי עליך,
שעוד פעם אחת אומר לך די ותרד מעליי.
אבל זה לא מה שקרה.
אין לי כוח. ואני עייפה.
"את רק צריכה לשכב על הגב" אמרת
בחיוך מהול בריח חזק של אלכוהול וסיגריה זולה.
והמבט צמא הדם שלך שרף לי את הנשמה.
שניות, דקות, שעות,
אני לא זוכרת כמה זמן זה היה.
אני לא זוכרת מה עשיתי.
בהיתי בטלויזיה?
באויר?
בתקרה?
מאותו הרגע הזיכרון שלי כאילו הופסק.
כבר לא הייתי חייה ולא הייתי מתה.
לא הייתי נוכחת,
ובכל זאת, זאת הייתי אני שם מתחתייך.
והשמיים נפלו,
הקירות התהפכו.
האדמה קרסה והריצפה התפוררה.
הזמן קפא ובעצם המשיך לרוץ.
ואני שומעת אנשים צוחקים בחוץ.
החום והקור התערבבו לתמרות עשן,
שחנקו אותי ולא נתנו לי לנשום.
אני רוצה לצאת מכאן!
העולם עמד על קיצו,
והנשימה נעתקה.
ואני כאילו יצאתי מעצמי וכבר לא הייתי אני יותר.
תלשת לי חלק מהנשמה.
 
זהו הרגע שבו מתתי,
בידים שלך.
 
וכשהכל חרב סביבי שומדבר לא השתנה.
העולם לא קרס,
ואף אחד לא שמע אותי צורחת בדממה.
הזיכרון נידום וכל מה שנישאר זה רק אתה.
וזה רק הצחוק שלך שמתהדהד בראשי.
וזה רק החיוך שלך שחרוט בזיכרוני.
ואתה חייכת,
ולי כאב.
ואתה צחקת,
ואני רק שכבתי על הגב.
 
 
אולי הייתי צריכה להרביץ יותר חזק. אולי הייתי צריכה לצעוק ולקוות שישמעו.
ואולי בעצם הכל קרה באשמתי.
אבל אני סמכתי עליך, שאחרי שנתיים ו7 חודשים של זוגיות, לא תפגע בי ככה."

(מילה מרוז:

מזכיר לי את המיקרה שלי. אמנם היינו יחד רק חודשיים אבל המצב כמעט אותו מצב, ההרגשה אותה הרגשה, הרגשת הגועל והעלבון אותה ההרגשה. זה רק מדגיש את העובדה שאונס זה לא רק משהו שקורה בסימטה חשוכה, בכוח ובאלימות פיזית ברורה לעין, ע"י זר מגעיל. זה יכול לקרות ע"י מישהו שמכירים. בן זוג, אבא, דוד, חבר משפחה. ולפעמים זאת עלימות פסיכולוגית ונפשית ולאו דווקא פיזית- וזה לא פחות גרוע.

שימו לב לדברים האלה, שימו לב למה שקורה לכם וסביבכם.)

תודה Miss.NoBody על ששלחת את סיפורך, והיית גיבורה ושיתפת את כולנו בחוויה המאוד לא נעימה הזו.

מקווה שתוכלי להעזר באחד מהמקומות אליהם נתנו קישור (פה בצד שמאל) ולמצוא מזור לכאבייך.

מחבקות אותך- צוות גיבורים.

[email protected]

שלכם,

פייק ורוז.