"לפעמים בנות מאוהבות מתעוורות מהאמת, לא רוצות לראות את הטעויות שהן עושות, שהן טעו בבחירת בן הזוג שלהן, שהוא רק פוגע בהן.. אז תקראו את הדוגמה שלי ותפנימו את הלקח שאני למדתי בדרך הקשה טוב טוב..
כבר בגילאי הילדות שלי קיבלתי המון מחמאות מהיופי שלי, גם מאנשים שאני מכירה וגם מאנשים שלא.
כבר כשהתחלתי להתבגר התחילו איתי גברים מבוגרים ונערים שגדולים ממני אך זה לא עבר את גבול המחמאות ונעיצת המבטים (חוץ מפעמים מעטות שגברים הרשו לעצמם יותר מדיי ואז מצאו את עצמם על הרצפה מתקפלים מכאבים בביצים). לא שזה בסדר, כן?
בגיל 13 הכרתי את ד'. ילד בגילי.
ד', שניחן בכישוריו הרבים להתחיל עם בנות ולהקסים.. הקסים גם אותי, מה אני יכולה לעשות? הייתי ילדה קטנה ותמימה... הוא היה, ועדיין, מקושר להרבה מאוד חברים שלי וחברות, והייתי סקרנית מאוד להכיר אותו.
כמובן, בגלל שאני יפה הוא התחיל איתי מיד וככה התגלגלו להן שיחות ארוכות בטלפון ובמסנג'ר. פשוט הוקסמתי ממנו. פיתחתי אליו אובססיה. לא רציתי לתת לו לעזוב אותי, הייתי מוכנה לעשות הכל כדי שנהיה ביחד. לשמוע את הקול שלו עוד פעם..
הייתי מודעת לאופי שלו, לאופי האגואיסטי והמגעיל שלו, לזה שהוא לא שם זין על אף אחד, לזה שהוא פוגע בכולם בסופו של דבר.. אבל לא יכלתי להפנים את זה שזה יקרה גם לי בסוף.
לבסוף הגיע היום שהחלטנו להיפגש. הוא הזמין אותי לישון אצלו.
נסעתי עם שתי חברות שלי ופגשתי אותו, ועוד 2 ידידים. הוא היה מקסים (לפחות כך חשבתי בהתחלה) ופשוט הייתי על גג העולם.
עד שהלכנו לחדר אחר.
התחלנו להתנשק והוא הרשה לעצמו קצת יותר מדיי (בלשון המעטה), וכשלא רציתי - הוא נעלב.
כל כך לא רציתי להעליב אותו ולפגוע בו - מחשש שלא יהיה איתי יותר, אז פשוט עשיתי את מה שהוא רצה.
אחרי שאני והחברות שלי חזרנו הביתה, הרגשתי גועל מעצמי. מה עשיתי?? למה עשיתי את זה?
אני וד' המשכנו לדבר כרגיל - שיחות מדהימות וארוכות, והתחלתי להאמין שאולי מה שעשיתי לא היה כל כך גרוע (לא, לא קיימתי יחסי מין אבל עשיתי המון דברים אחרים שילדות בנות 13 לא עושות), ואז אחרי שבועיים, יום אחרי יום ההולדת שלו הוא הזמין אותי לישון אצלו עוד פעם. והפעם - לבד.
היו לי כמה חששות והמוח שלי הדליק לי נורה אדומה - אבל הייתי מאוהבת. התעלמתי. מחקתי כל רגש שלילי למצב הזה והסכמתי. אפילו קניתי לו בושם ליום ההולדת.. טיפשה.
נסעתי אליו וראיתי אותו - והלב שלי קפץ עד השמיים מרוב אושר.
עד שהוא התחיל לגעת בי (כמו בפעם הקודמת) אבל הפעם הוא הרשה לעצמו הרבה יותר. עשיתי דברים שהשפילו אותי והרגשתי פשוט נורא. אבל המשכתי. חשבתי שזאת הדרך שלו לומר לי שהוא אוהב אותי..
נתתי לו את הבושם והוא היה המום.. או ששיחק את עצמו כזה?
בקיצור, קמתי בבוקר, חזרתי הביתה. עוד פעם עם תחושת גועל מעצמי. אפילו יותר גדולה מקודם. אבל חשבתי ' ד' איתי, הכל יהיה בסדר, הוא לא חושב שאני שרמוטה '.
יום אחרי הוא גמר את הקטע ביננו. הייתי הרוסה.
הוא אמר שהוא כבר לא מרגיש את מה שהוא הרגיש קודם ושהוא חושב שצריך להיפרד.
עד עכשיו אני שומעת מאנשים שהוא מספר עליי דברים לא יפים, ועכשיו יש לי שם בגללו. לפחות הוא גר בעיר אחרת..
לקחו לי 5 חודשים לשכוח מהבנאדם ועוד 5 כדי להפסיק להיגעל מעצמי.
הבן אדם הזה שינה אותי 180 מעלות, התבגרתי בתקופה שעוד הייתי צריכה להנות מהתמימות שלי.
כבר עברה שנה מאז ואני עדיין בוכה לפעמים בגלל מה שעשיתי ובגלל שלא הייתי חכמה מספיק כדי להבין מה הוא רצה.
הוא השאיר לי צלקת בלב לכל החיים.
אני מבקשת, מכולכן, תהיו חכמות יותר. אל תיסחפו אחרי הרגשות יותר מדיי
ל'. "
כמו שכתבתי לל' באימייל (רוז), אומר זאת גם עכשיו: להגיד שלא היית חכמה בגיל 13 ובעצם להאשים את עצמך בכך (בטיפשות)- זה לא בסדר. אין סיבה. ילדה בת 13 עושה המון דברים כדי להיות חלק, גם אם מדובר ביחסים בינו לבינה. הוא האשם היחיד. את היית חסרת ידע ואם רצון להרגיש חלק ממשהו. הוא פשוט ניצל את זה. זה לא עיניין של חוכמה, אלא עיניין של ניסיון.
וככה זה כמעט בכל גיל. בשביל להיות חלק, בין אם זה חלק מחברה או חלק ממערכת יחסים, עושים הרבה דברים שלא באמת רוצים. אין מה להאשים את עצמו אלא רק את האדם שניצל את הרצון שלנו להיות חלק ממשהו ולקח את זה למקום רע מאוד.
ל', תיהי חזקה. את לא לבד. יש המון חבר'ה שעברו מקרים דומים לשלך וחבר'ה שעדיין עוברים. זה מזעזע שיש את הניצול הזה, אבל תסתכלי על הצד החיובי (עד כמה שאפשר לקרוא לזה חיובי)- את לא לבד.
שלכם,
רוז ופייק
לשליחת סיפורים על חוויות של אונס/התעללות/הטרדה מינית ולקבל חיזוקים מחבר'ה שעברו זאת גם:
[email protected]
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: