road towards emptiness

הלכתי עם ג'ינס ליום הראשון ללימודים-אוניברסיטה- זה פעם ראשונה בחיי שאני לובשת ג'ינס- אומנם מידה ארבעים אבל כן היה אפילו קצת גדול עלי. אני בכיוון הנכון הצלחתי לשמור פה על משטר אנה כבר שבוע שני הצורה הכי טובה שלא יוצלחת כמוני מסוגלת, יחסית אלי אני ממש בסדר.

רוב הימים אני בכלל לא רעבה אוכלת בבוקר תפוח או מלפפון באחת סנדוויץ' מלחם קל, מקסימום שניים אם מסיימת בחמש. ובבית סלט

כף שמן זית =120 קל'

קוטג'=100 אולי חתיכת טבעול=50 קל' וזהו.

כמעט שלא אוכלת בערבים יותר. היום קצת הגזמתי וחשבתי שוב הרסתי את זה אבל בכל זאת כתבתי את פרטי הזלילה והגעתי בסך הכל ל1070 קל' היום שזה עדיין בסדר. אז גם מימדי הזלילה שלי קטנו ומהירות הפסקתם השתפרה. אני הולכת עם בטן שטוחה כל היום שזה נחמד (אבל תחת וירכיים ענקיות)- לא הרבה החמיאו אבל שימותו.

טוב, המשך בהצלחה לי מקווה להיות ביום שני 64 קילו, האמת, ביני לבינכם? מקווה שזה יהיה פחות אבל לא נגלה למשקל, בסדר?

אז אני שומרת על ה"דיאטה" כבר ארבעה ימים: יומיים של צום רק מים

ועוד יומיים של שבת שאוכלים עם המשפחה אז אכלתי רק מרק ירקות בערב שישי ובשבת בצהריים מרק וסלט וזהו אכילה מועטה. אני מנסה להראות לעצמי שאפשר לאכול מאוד מעט ולשבוע ולא לחשוב על אוכל כל היום ולשמוח שאני מרזה אני 65 עכשיו. האנה הנחמדה הזאת מביאה תוצאות מהר חוכמה אבל לשמור על זה חוץ מזה שיש לי עוד 20 ק"ג שלמים לרדת! אבל לאט לאט.

מחר יום לימודים ראשון מתחילה שנה ג'-זקנה! ואלבש פעם ראשונה בחיי ג'ינס שהיו של אמא שלי והם אפילו קצת גדולים עלי.

מחר אני מתכוונת לעשות הליכה ב6 בבוקר ואז לאכול תפוח להתכונן ללימודים ואז בהפסקה ב12 לאכול איזה חצי סנדוויץ, של לחם קל וגבינה לבנה וזהו. לא לאכול בבית. מתרגלת לא לאכול בלילה ובערב. לומדת להסתפק במועט ונהנית מהתוצאות.

טוב, היום יום חזרה למסלול. אחרי שבוע של זלילה בלתי נשלטת אני חייבת להחזיר שליטה איכשהו

 מחר אעשה יום צום אחד ושישי סוג של יום צום כי בערב חייבת לאכול עם המשפחה אז אוכל רק סלט ומרק.

היום: בוקר:

       צהריים: 2 קציצות טבעול: 100 קל'

                  סלט ירקות,

                  2 כפות קוטג' 5 %: 50 קל'

      ערב: יוגורוט 0% : 54 קל'

      הליכה של שעה

      100 כפיפות בטן, 100 שרירי ידיים, 100 שרירי רגליים\תחת

בערב אני יוצאת עם חברים, והתחילה להיות לי בעיה לשתות איתם, גם כי אני נוהגת אבל בירה אחת אף פעם לא מיסטלה אותי, אבל לכל בירה יש הרבה קלוריות: 120 בערך. ואף פעם לא שותים רק אחת ויש גם צ'ייסרים, אז נגיד שהקלוריות של אלכוהול זניחות- הבעיה שכשאני מסטולה\שיכורה אז לא אכפת לי מדיאטה אני שוכחת לחלוטין פתאום שאני מנסה לרזות וצריכה לשמור ואז אוכלת עם החברים פיצה ב3 בבוקר.

אז הפסקתי לשתות איתם וזה לא ברור להם למה, אני שתיינית מאוד טובה לא משתכרת מהר צריכה לשתות הרבה כדי להשתכר ואוהבת לשתות, אבל לא יכולה להסתכן באכילת יתר בגלל שאין לי שיקול דעת פתאום. אבל זה קשה לשבת בבר עם דיאט קולה. מקווה להסתדר עם זה.

אני מרגישה כל הזמן שמסתכלים עלי שבוחנים אותי שמבקרים,

אני מבינה את זה, כולנו עושים את זה, אולי אני יותר מכולם

שונאת שמסתכלים עלי אבל מסתכלת הכי הרבה וכ"כ מקנאה כל הזמן, נמאס לי לקנא כל הזמן.

קשה לחיות בתוך העור של עצמך אבל אין לך עור אחר לחיות בו, וגם אם אצליח להרגיש יותר בנוחות בתוך העור שלי בשלב מסויים בחיים הוא עדיין יהיה העור שלי הראשוני ההתחלתי. זה שלא נוח לי איתו.

אולי אפשר להגיע למצב שאתה עובד על עצמך וחושב שטוב לך עם עצמך זה שאפשר לעבוד על אחרים זה ברור לי לגמרי, קל מאוד. אבל זה לא נכון שאני יכולה לעבוד על עצמי- אני היחידה שלא מאמינה לעצמי, אשדר לאחרים שיאמינו לי אבל אותי אני לא ארמה!

רוב חיי אני נאבקת עם המשקל שלי עולה ויורדת מנסה למצוא איזון אבל מוצאת שכנראה לא קיים דבר כזה אמצע.

אז מנסה יותר בחומרה לרזות עכשיו די לנחמדות של טבעי ובריא תני לי לרדת במשקל כבר לעזעזאל.

אני סטודנטית לאמנות מתחילה שנה שלישית. בשנה א' שקלתי 78 (גובה 1.58) עכשיו שוקלת 65 אז כן יותר טוב, אבל עדיין לרדת במשקל לוקח לי יובלות אבל לעלות.. לעלות אני מסוגלת  לדעתי 5 ק"ג ביום! ברגע! בביס.

אז רוצה לשנות, להצליח בדבר אחד.

מנסה לפחות.