(«:°•. Heal The World Make It A Better Place.•°:»)

הריח שאחרי הגשם
מעורר בי רצון לחבק,
לחבק ולא לעזוב,
ולא להיפרד שוב,
ולא לבכות שוב,
לעולם...

קשה לישון בלילה,
חושך וקר...
געגועים תוקפים אותי שוב,
המחשבה שאתה לא תשוב...
מוצאת עצמי עליך חושבת,
הרגשה בלתי נשלטת...

כמו פרחים ופרפרים בשדות,
על המיטה מפוזרות תמונות,
של זיכרונות מתוקים מהעבר
ומתקשה להאמין שזה נגמר...

קשה לקום בבוקר,
גשם וקר...
הזמן לא עובר,
השעון לא מתקתק.
עוצרת לרגע לחשוב
כמה שהיה לנו טוב..

דמעות של עצב נופלות מפניי,
מרטיבות את דפי שיריי.
לליבי נראה לעיתים,
שהחיים בעצם לא זזים...
כי מה שהיה בנינו נגמר,
כמו שעון חול שנעצר,
כמו ורד שנבל,
כמו נר שנכבה,
כמו שיר שנגמר...