מלחמה בלבנון ובישראל
בעלי-חיים לאחר 10 ימי הפצצות
ביום ד', 12.7.2006, החלו לבנון וצפון ישראל לרעוד מהתפוצצויות. רבים שוכחים, שבעלי-חיים במלחמה משלמים מחיר כבד אפילו יותר מהקורבנות האנושיים. כשחצי מיליון איש הפכו לפליטים בלבנון ועשרות אלפים בישראל, לחיות התלויות לקיומן בבני-אדם לא נותר סיכוי. הן ניטשות בהמוניהן למות מצמא, מרעב או מהפצצות.
לאחר מטחי הטילים לתוך ישראל, החלו לזרום לארגונים למען חיות בישראל עדויות על כלבים וחתולים שניטשו בחוץ להיאבק על קיומם, ואף גרוע מכך – ניטשו כלואים בבית. עמותת תנו לחיות לחיות הפיצה ידיעה תחת הכותרת "עדויות מנהריה" (16.7), ובה עדות מפי עובדת במרפאה הווטרינרית של ד"ר משה סלמוביץ' בעיר:
"נהריה היא כמו עיר רפאים, מבחינת חזות, יש כלבים וחתולים משוטטים – רעבים וצמאים, ואנו מניחים להם מים ואוכל מחוץ למרפאה ברחוב. הם מגיעים מאוד מאוד צמאים."
עדי הגין (מעריב, 16.7) מסרה, על פי עדות של נציג צער בעלי-חיים חיפה, שלא הגיעו דיווחים של נטישות רבות באזור חיפה, אולם כלבי המכלאות נכנסו ללחץ ולהלם בעקבות קולות הפיצוץ. ביום ד', 19.7, דיווח גור צלליכין (גל"צ):
"דלתון, כמו יישובים רבים בגליל, ריק עכשיו כמעט לחלוטין. רוב התושבים עזבו ובדלתון נשארו יותר בעלי-חיים מבני-אדם."
חבר המושב סיפר לצלליכין, ש"נשארו פה כמה תורנים להאכיל את העופות ולאסוף ביצים", ושהפרות "נבהלות כמו בני-האדם... הן בורחות ואפילו מאבדות את הוולדות שלהן." לפי "מחלקה ראשונה" (Nfc, 19.7),
"חיות המשק באזור העימות מגיבות לקולות הירי בלחץ, בדומה לבני-אדם. השפעת הלחץ גורמת לירידה בתנובת החלב אצל פרות, עזים וכבשים והטלת ביצים מוקדמת (ביצה ללא קליפה) או ירידה בהטלת ביצים אצל עופות."
יש לזכור, שגם גורלן של חיות שזכו להגנה הוא לעתים קרובות מר מאוד. חיות רבות נכלאו בכלובים – זוהי לרוב המשמעות של העברה למקלט לחיות או לפנסיון. אפילו בגן החיות הלימודי בחיפה, שם החיות כלואות תמיד, הוחמר מצב הטורפים, שהועברו לתאים זעירים (רויטרס, 17.7).
פגיעות ישירות
כל דיווח על נפילת טיל ב"שטח ריק" משמעו חיות בר הרוגות, מהפיצוץ ומהשריפות, אשר השמידו כ-10,000 דונם של שמורות וגנים לאומיים. איל לרמן (ידיעות חיפה, 21.7) מדווח על תנשמות שנטשו קן עם גוזלים – ודאי טיפה בים של תגובות בהלה קטלניות בקרב חיות הבר. לפי עדי הגין (16.7), בסוף השבוע נהרג כלב בצפת מפגיעת קטיושה ישירה. גור צלליכין (19.7) דיווח על מות כמה עזים מפגיעת טילים בגוש חלב, ובאותו יום נהרגו 24 פרות מפגיעה ישירה ברפת של קיבוץ עמיר שבגליל. חלקן נפצעו ולא נהרגו במקום.
מבצעי הצלה
זמן קצר לאחר שהחלה בריחת תושבים מצפון הארץ, הוצפו האגודות בפניות לבקשת עזרה ובהצעות לעזרה. מספר חברות מכרו בהוזלה מיוחדת מזון לכלבים ולחתולים, ונציגי אגודות וקבוצות שונות חילקו טונות של מזון ופיזרו כלי מים ביישובים שונים בצפון. ג'נט הנסן, בעלת כלביית הבשן בגליל העליון, מסתובבת בקריית שמונה ובמטולה תחת ההפגזות ואוספת כלבים וחתולים שננטשו. לדברי עדי הגין (18.7), הווטרינר העירוני של קריית שמונה אסף 35 כלבים שננטשו. ביום ב' העבירו תנו לחיות לחיות והחברה להגנת החי 20 כלבים מכלביית הבשן אל פנסיונים פרטיים במרכז הארץ – לאחר שכלביית תנו לחיות לחיות התמלאה עד אפס מקום. תנו לחיות לחיות עורכת הפנינג אימוץ בשבת, 22.7, במטרה לפנות מקום בכלבייה שליד לוד ולשכן שם כלבים נוספים מהצפון. לפי וואלה! (20.7), עמותת אהב"ה אספה למעלה ממאה כלבים וחתולים בצפון, שמונה מהם נמצאו כשהם פצועים או סובלים מאובדן דם בגלל טפילים (העמותה עורכת התרמת דם). הדר פרבר מוסרת (Nfc, 17.7) שחברת המזון ל"חיות מחמד" ביו-פט שלחה צוותים לשטח, שאספו מאות כלבים וחתולים נטושים בשיתוף עם כלביית הבשן. מספר ארגונים דיווחו לעדי הגין גם על הצלת חיות ממוקדת – הוצאת חיה כלואה מדירה, בדרך-כלל בעקבות פניית הדיירים שנמלטו. לא כל הגורמים בשטח משתפים פעולה: לפי מכתב מתנו לחיות לחיות (16.7), הווטרינר העירוני של טבריה, ד"ר אמנון אור, סירב להצעה לסייע במציאת בתים ל-24 הכלבים הכלואים בתחנת ההסגר הרשותית בעיר.
חילוץ כלבים בצפון ישראל (תנו לחיות לחיות)
הנחיות השירותים הווטרינריים
ביום ב' פרסמו השירותים הווטרינריים הנחיות למיגון ולטיפול ב"חיות מחמד", ובהן קביעה אחראית ומדויקת:
"בעלי-החיים הביתיים הם חלק בלתי נפרד מהאוכלוסייה, יש לנהוג בהם כבשאר בני המשפחה, ולהקצות להם מקום במרחב המוגן. יש להכין את המקום לשהייתם בו."
לפי ההנחיות, "מומלץ להצטייד במלאי של תרופות, שבעל-החיים מטופל בהן דרך קבע. אם לבעל-החיים נטייה לבהלת יתר – יש להיוועץ בווטרינר המטפל לגבי תרופות מתאימות."
במרחב המוגן יש להכין כלי למים, כלי למזון ושקית אטומה של מזון למקרה של פינוי, עיתונים ישנים ושקיות אשפה לפינוי צואה ושתן, רצועת הולכה קצרה, מחסום פה וכלוב נשיאה. את הכלוב יש לסמן באמצעות קרטון עטוף בניילון, המחובר לכלוב. על הקרטון יש לרשום שם מלא של האדם האחראי לחיה, כתובת מלאה, שם החיה, שנת לידתה, מספרי טלפון של בני המשפחה, שם הרופא המטפל, דרכים ליצירת קשר ומספר שבב. הכלוב נועד להעברה במקרה פינוי, להגנה על האנשים הבאים במגע עם החיה ועליה עצמה במקרה שהיא נסערת מאוד, וכן "מטרת הכלוב עבור בעל-החיים הוא לצורך הרגעה. הכלוב הסגור דומה למאורה והכנסת החיה אליו תגרום לה לחוש מוגנת ובטוחה."
השירותים הווטרינרים והארגונים העוסקים בכלבים ובחתולים מדגישים את הצורך לשמור על אווירה רגועה, ללטף את החיות ולדבר אליהן בעדינות: "חיות המחמד רגישות מאד למצב הרוח של בעליהן ומושפעות ממנו. אדם מפוחד יגרום לתגובה דומה אצל בעל-החיים, שיקשרו את תחושת הפחד אל המקום בו הם שוהים, במצב כזה בעל-החיים יחשוש להיכנס למקום."
ראש, אחד מהכלבים שהציל הארגון הלבנוני BETA
ביירות תחת הפגזות
אם המצב בצפון ישראל קשה, הרי שהמצב בלבנון נורא עשרת מונים. תחת הפצצות והפגזות כמעט רצופות, אין מערכת המסוגלת להגן על חיות. BETA, הארגון הראשון לזכויות בעלי-חיים של לבנון, עומד במבחן קשה, פחות משנתיים מאז היווסדו. BETA הקים את המקלטים הראשונים בלבנון לחתולים ולכלבים, ועוסק גם בקידום הצמחונות. ג'ואל קנאן, ממייסדות BETA, כתבה ביום ו' (14.7):
"טיל נפל כקילומטר אחד ממקלט הכלבים ב-4 הבוקר והכלבים כולם כל-כך מפחדים. לכולם יש שלשול עכשיו מהפחד והם לא מפסיקים לנבוח.
"הדבר העצוב הוא שאין לנו שום מקום אחר להעביר אותם לשם וגם לשכן אותם בבתים מאמצים זה בלתי אפשרי כי כעת יש לנו 130 כלבים במקלט הכלבים ו-95 חתולים בשני מקלטי החתולים שלנו."
לפי הודעת BETA מהיום שלמחרת, "הסחורות ההכרחיות לטיפול בחיות שלנו הופכות להיות יותר קשות להשגה, ומה שמוצע כעת למכירה הופך להיות יקר יותר בגלל הנדירות. [...]
"רבים מאתנו מסכנים את חיינו באופן ממשי בביקור בכל מקלט לחיות וטיפול בהן מוקדם בבוקר ושוב לפני רדת הלילה. מקלט הכלבים ממוקם על גבול דאחיה (גוש בניינים אחד מדאחיה), פרבר שבו מתרחשות רבות מההתקפות. המקלט נמצא בסכנה מובהקת ורבים מן הכלבים סובלים באופן ניכר לעין כתוצאה מהרעש המתמשך ומההרס הסמוך. יציאות למקלט החתולים שלנו מאלצות אותנו לעבור על פני חלקים גדולים של ביירות וההתקפות וההרס ממשיכים לגרום לכך שהדבר יותר קשה ומסוכן."
לפי הודעת WSPA מיום ה', 20.7, מקלט הכלבים והחתולים של BETA, ליד רובע דאחיה, עם קרוב ל-200 חיות, נהרס בחלקו מפגיעת טיל. כעת, בסיוע כלכלי מטעם ארגונים מחוץ ללבנון, מחפשים בתים זמניים לחיות ששרדו את הרס המקלט. במקביל לכך, המצב של המוני "חיות המחמד" בלבנון מחמיר מיום ליום עם בריחת מאות אלפי אנשים בתוך המדינה והחוצה ממנה. בלבנון גרו ערב המלחמה כ-50,000 בעלי אזרחות קנדית, וכמחציתם נרשמו בבקשה להימלט. ממשלת קנדה אסרה עליהם במפורש לקחת חיות. לפי הארגון האמריקאי PETA, ארצות-הברית מסרבת לבקשותיהם של אזרחיה המבקשים להתפנות עם חיות, ומסר דומה נרמז גם מכיוון דרום אפריקה. ההודעה מציינת, שממשלת צרפת ערכה סידורים לסייע לאזרחיה להתפנות עם חיות.
ארצות-הברית חוזרת על מחדלי קטרינה ומונעת מאזרחיה להתפנות עם חיות מאזור אסון.
בתצלום: חילוץ כלב באזור שנפגע מההוריקן קטרינה (PETA)
קורבנות החקלאות
בידיעה נדירה על גורלן של חיות המצויות תחת ניצול חקלאי, מסר הארגון האוסטרלי Live Export Shame ב-15.7:
"ל-Live Export Shame נודע ממקורות אמינים במזרח התיכון שהאונייה ‘Friesian Express’ הנושאת למעלה מ-1800 פרים מברזיל בדרך לטריפולי, לבנון, עוגנת מול חוף לבנון ללא אפשרות להגיע לנמל כדי לפרוק את הפרים, כתוצאה מהסגר שהטיל חיל הים הישראלי על נמלי לבנון.
"נמסר לנו שהחברה אישרה, שבאונייה יש די מזון ליומיים בקירוב; עם זאת, מה שקרה לאחר מכן לא ברור. הבנו שבעלי האונייה אימצו את גישת 'נחכה ונראה' והם מסרבים למצוא יעד אחר לפרים בגלל העלויות.
"לפי המידע שבידנו, ישראל אינה מוכנה לקחת את החיות ולא סביר שמדינה אירופית תציל את הפרים, כך שגורלם בשלב זה נותר בלתי ידוע [...] בעלי האונייה [החברה ההולנדית Vroon BV] שהוא גם בעלי ה'קורמו אקספרס', בורח למחסה וקשה לעקוב אחרי האונייה.
אנו מבינים, שאף על-פי שהשירותים הווטרינריים הישראליים מודעים לאסון האפשרי והם הציעו עזרה בהמתת חסד של הבקר אם האונייה תיכנס למים הטריטוריאליים של ישראל, מאוד בלתי סביר שתתאפשר גישה לאונייה."
מתוך שבועון אנונימוס
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
חיותמר
