קראתי כתבה במאקו, שכתוב בה שמשנת 1860 ועד היום, עומד מספר החללים על 23,169. הסתכלתי על המספר בדממה והוא הסתכל עליי חזרה, ולקח לי קצת זמן לעכל את המשמעות הכבדה שלו.
זה אומר ש 23,169 אלף חיילים לא חזרו הביתה, וכבר לא יחזרו.
אלו 23,169 חיילים ששירתו בצבא שלנו, ושמרו על המדינה שלנו.
23,169 חיילים. שמאחורי כל אחד מהם יש שם, סיפור, ואבא ואמא. לפעמים גם אישה וילדים. ומשפחה מורחבת שחיכתה לראות אותם חוזרים הביתה. אבל הם מעולם לא חזרו. המשפחות הללו איבדו את היקר להם מכל, ונאלצו להתמודד עם אובדן כה כבד שאני לא מסוגלת אפילו להתחיל לדמיין.
23,169 חיילים שבמותם ציוו לנו את החיים. ושבלעדיהם, לא היינו יכולים לשבת במדינה בטוחה, עצמאית וריבונית.
23,169. זה מספר כל כך גדול. והמדינה הזו כה קטנה. זה כל כך קרוב אלינו. אי אפשר להיות אדישים או להתעלם, כי הצבא שלנו זה אנחנו.
23,169. ואני נושאת תפילה ומקווה בכל ליבי שהמספר הזה לא יאלץ להפוך ל 23,170.