בערך כל חצי עמוד איבדתי ריכוז וחזרתי לבהות באוויר ולהקשיב לנגינה העילגת מהחלון של השכנים. לא הצלחתי להוציא מהראש את הפרצוף הינשופי בחלוק לבן ששואל אותי "אז מה את אומרת?" ומבקש ממני להפסיק לסובב את השעון-בצורת-גלובוס-וגם-מעמד-לעט כי הצירים שלו קצת חלודים.
"מה אני אומרת על מה?"
"מה את אומרת על החיים."
ידעתי מה לומר, אבל ברגע שפתחתי את הפה הבנתי שאין מילה הולמת. לא בעברית ולא בשום שפה אחרת שאני מכירה.
Ford: "Life," he said, "is like a grapefruit."
Creature: "Er, how so?"
Ford: "Well, it's sort of orangey-yellow and dimpled on the outside, wet and squidgy in the middle. It's got pips inside, too. Oh, and some people have half a one for breakfast."
כינוי:
Blisster
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
