The Invisible Girl.
פשוט המקום שלי לכתיבה. |
 כינוי:
רואה ואינה נראית בת: 28
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
מרץ 2014
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | | | | | 1 | | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | | 30 | 31 | | | | | |
הוסף מסר | 3/2014
לא יכולה להפסיק לבכות
זה כל כך קשה לי. אני לא יכולה לדמיין את עצמי בקושי מדברת איתך-כמו שהרגע אמרתי לך, בדיוק באותן מילים.
רוב היום שלי מורכב מלדבר איתך. להתכתב איתך, לדבר איתך בפלאפון, לצחוק איתך, לצחוק מהדברים שאתה אומר, לחייך מהמילים שלך, לצפות להודעות שלך כל פעם מחדש, ולחכות שתתעורר אם אתה ישן שתשלח לי את הבוקר טוב הזה שאני כל כך אוהבת. השיחות שלנו שנמשכות שעות במשך כל היום או לפני השינה. והבכי הזה בא מכאב חזק. רחמים עצמיים אני מניחה, אבל פשוט כואב לי כל כך.
אני יודעת שזה בטח יתסדר (בסופו של דבר), אבל אני לא יכולה לדמיין את עצמי בלי לדבר איתך כל היום. ורק לצפות לשיחה בערב שגם תיערך בטח לא יותר מ15 דקות במקרה הטוב. אני מפחדת מזה כל כך. אני מפחדת שאני אלך כל היום מדוכאת ועצובה כי רק ארצה לשמוע ממך. ואני מפחדת שאולי אמאס עלייך, ואני דואגת לך, איך תהיה שם ומה יהיה שם. ומהכל.
ועכשיו אני לא יכולה להפסיק לבכות כי פשוט כך כך כואב לי. הבכי שלי כבר נהפך לחסר קול, כי כבר קשה לי נורא.
כל פעם מחדש אני קולטת שזה מה שיהיה ובכל פעם שאני מבינה שמחר אתה הולך לשם, אני פשוט רוצה לפרוץ בדמעות. אני פשוט רוצה לחבק אותך עכשיו כל כך חזק ולא לשחרר, להיות איתך ופשוט לשכוח מהכל.
הבכי באמת פשוט לא פוסק. וקשה לי כל כך לבכות עכשיו. אני מרגישה שאני בוכה ובוכה ובוכה, ושום דבר לא יוצא מזה חוץ מעוד בכי.
אני לא רוצה להגיד לך שאני בוכה, כי אתה תדאג וגם ככה יש לך הרבה דברים אחרים על הראש, והרבה דאגות אחרות חוץ ממני בוכה ודואגת לך ולזה שלא תוכל לדבר איתי. אבל מצד שני אני כן רוצה לשתף אותך, כי אני אוהבת לספר לך הכל ואני לא אוהבת שאתה לא יודע איך אני מרגישה. אבל אני כן יודעת שאתה לא תאהב את זה שאני בוכה. ואני הכי מפחדת להימאס עלייך עם כל הדרמות האלה שלי. בכיתי לך מספיק השבת.
אני נזכרת איך רק הכרנו ועולה בי חיוך. זה קצת מעודד, כי זה רק נותן בי תקווה שיהיו לנו המון רגעים טובים ושמחים. אני נזכרת איך הצחקת אותי, ואיך גרמת לי לחייך מהדברים הכי פשוטים שאמרת לי. זה מקסים. אתה פשוט כל כך מקסים ומדהים. אני אוהבת אותך. אוהבת אותך בצורה בלתי יתוארת.
ויש בי תקווה שאולי יום אחד יהיה לי את האומץ לשלוח לך את הקטע הקצר הזה, כי אני חושבת שכתבתי את זה מכל הלב. באמת שזה אחד הקטעים שהוצאת מהנשמה שלי.
אני רק רוצה לקוות שהכל יסתדר, ושאני אפסיק כבר להיות כזאת רכרוכית. אני רוצה לעבור את זה יחד איתך, ולהיות חזקה. לא רוצה שתצטרך להתמודד גם עם הבעיות שלי.
אז זה מה שנותר לי, לקוות ולהאמין שהכל יהיה טוב. כי הכל יהיה טוב.
| |
|
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
