עוד יומיים.
עוד יומיים אני מתחילה את הטיפול. וזה מציק לי בפנים כי אני רוצה לרזות, אני מרגישה שאני לא מוכיחה לעצמי שיש לי כוח רצון ויכולת להגיע לרזון הקיצוני שתמיד שאפתי אליו.אבל מצד שני, זה עושה לי כל כך רע שכבר אין לי מושג מה אני רוצה מעצמי.
בימים האחרונים יש לי אובססייה לסוכריות על מקל ולטופי, ואני שונאת טופי. אז כדי למנוע נזקים אני פשוט לועסת אפילו יותר מסטיקים מהרגיל וכבר כואבות לי השיינים והלסתות בצורה יוצאת דופן, אבל זו גם הדרך להוציא אנרגייה ולחץ.
בימים האחרונים אני מוצפת ברגשות מעורבים.
אני מרשה לעצמי לאכול בשכנוע עצמי שזה מותר,שזה בסדר וגם ככה לא אכלתי הרבה באותו יום.
אבל קצת אחרי שאני אוכלת את מה שזה לא יהיה, זה מרגיש כאילו, כאילו ויתרתי. זה מרגיש שפשוט ויתרתי על תחושת הרעב והריקנות.
זה מרגיש רע.
מחר בבוקר זו השקילה השבועית,הפסקתי להשקל כל יום כי זה פשוט מעיק לי על המצפון והורס את כל היום. אני מקווה שכל הסוכר לא ישפיע ושהאכילה המטורפת של החסה השתלמה, למרות שלא משנה כמה יגידו על הירק הזה ועל ירקות רבים אחרים שהם מזון לחיות צמחוניות או לאנשים שעושים דיאטה ואוכלים את זה בלית ברירה-אני ממש אוהבת ירקות.
נקווה לטוב.
שיהיה שבוע נפלא (:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
NOT THIN
