נגד מטוסים.

אוקיי.

יש אנשים שנראים מדהים באופן טבעי.  טריגר  אחד מהאנשים האלו.  השיער שלו מסופר בהתאם, וכל טי שירט נראית עליו כמו חליפת מלכות. הפנים שלו נראות מפתות באופן מתמיד.

אני לא מצליח להיזכר מה האישיות של טריגר, המראה שלו פשוט מסנוור מדי. יכולתי להישבע שבשביל טריגר אני מוכן לעבור צד.

טריגר נראה מדהים באופן טבעי, אבל הוא לא נראה כל כך מדהים אחרי שפיצצו לו את הצורה. ריטשו אותו לחתיכות קטנות עם מסור חשמלי, אבל קודם ירו בו עם בזוקה והיה לו חור בגודל של כדורגל בבטן.  אני זוכר איך הוא הסתכל על החור בבטן שלו שניה לפני שקרס.

זה לא היה סיפור יפה, מה שקרה עם טריגר, אני מניח שהוא הביא את זה על עצמו.

אני מצטער שלא אוכל להגיד לכם מה הוא אמר, אבל אני לא מצליח להיזכר. כשטריגר דיבר הקול שלו היה פשוט כל כך יפה שלא טרחתי לשים לב למילים.

אז אני, טריגר ומיילס הקטנה נסענו למקום שהיה יפה כמעט כמו טריגר. מיילס הקטנה איכשהו הייתה חסינה לקסם של טריגר, היא הייתה אומרת לי " נורת'ן, אתה מתנהג כמו הומו כשאתה ליד טריגר."  

אבל גם מיילס מצאה את עצמה מחוררת מכל הכיוונים.

נשבע לכם שהאי הזה היה מדהים, עצים וחוף ומפלים ואגם והכל נראה כמו פיסת גן עדן קטנה. מקום שעוצרים בשבילו את הזמן, רק בשביל לבהות. מקום שגם ההרפתקנים הכי גדולים, והילדים הכי מעצבנים נדהמים מיופיו, עומדים ובוהים במשך שעות.

למיילס יש איזושהי חסינות ליופי. היא משכה אותנו לבקתה, דאגה שנסתכל על שורת האנשים הנדהמים כל הדרך. אני בטוח שראיתי שם גופה מרקיבה ומנושנשת עם מבט מאושר. הבקתה הייתה סתם בקתת עץ, סטנדרטית לחלוטין. שלוש מיטות יחיד זו לצד זו, אח, גחלים, מקרר, שירותים מעץ. לא משהו שלא ראיתי לפני כן.

הדבר הראשון שעשיתי שנכנסתי זה לזרוק את התיקים ולהישכב על המיטה, זו הייתה איכות, מיטת מים. מיילס סידרה את עצמה במראה וטריגר פתח איזו קופסא.

"מה יש שם?" מיילס שאלה אותו, היא באמת הסתכלה על הקופסא.

אני לא זוכר מה הוא אמר, אני משער שזה משהו בסגנון "הטריגר שלי."  הוא בטח היה שנון. מיילס הנידה בראשה, ואני קמתי וחטפתי את הקופסא. בתוכה היה נדן מעור שחור ואקדח בצבע שחור מחשמל.

ככה זה התחיל, האקדח משך את תשומת ליבי באופן כמעט על טבעי, לקחתי אותו מהנדן ויריתי שלוש יריות לגג של הבקתה, קן ציפורים נפל לי על הראש, אבל הרגשתי מחושמל.

ברגע שהתעוררתי מהמכה, אני מניח שהתעלפתי, מצאתי את מיילס ממוסמרת לקיר בבטן עם המסמר הכי גדול שראיתי בחיים. אני נשבע שהיא בכתה ודיממה, ורציתי לעזור לה, רק שחמישה בחורים שחורים, שריריים וחזקים נכנסו עם כלי נשק שמעולם לא ראיתי וגם כאלו שכן ראיתי. לכולם היה שיער לבן שנגד באופן מושלם את העור כהה שלהם, החמישה האלו היו בחדר.  שניים  תקעו במיילס מסמרים קטנים יותר, השלושה האחרים הם אלו שצדו את תשומת ליבי.  שניים החזיקו את טריגר, והוא נראה כל כך כנוע ומתאמץ. אני מניח שהם היו עיוורים, כי איך אפשר לפגוע באדם כל כך יפה, אלא אם לא רואים אותו.

האחרון החזיק בזוקה ענקית, אני משער שזו הייתה בזוקה, אני לא ממש מבין בבזוקות. והוא כיוון אותה לטריגר. לפני שבכלל הספקתי לעשות משהו הם ירו בו, וכמו שאמרתי- חור בגודל של כדורגל בבטן. הוא הסתכל וקרס על הרצפה.

האקדח המחשמל של טריגר עוד היה לי ביד, ואני, צפוני שכמותי, נורת'ן, מעולם לא יריתי באקדח. כיוונתי ויריתי. אני חושב שהפלתי אחד מהם.  אבל האחר הוציא מסור וריטש לטריגר את הפנים והוא לא נראה מדהים כל כך, אז רצתי לעזור למיילס.

מיילס כבר הייתה חצי מתה בשלב הזה, אז נצמדתי אליה, והיא הייתה ממוסמרת לקיר בתנוחה מוזרה, מחוררת בכל הגוף. ולחשתי לה כמה שאני אוהב אותה. והיא צחקה ואמרה שטריגר כבר לא כל כך יפה בלי פנים.  וזה הדבר האחרון שהיא אמרה לי, אז השארתי אותה שם.

שמעתי תקתוק, הבנתי שהם הולכים לפוצץ את כל המקום, אז התחלתי לרוץ, אני והאקדח המחשמל של טריגר.  שתי דקות אחר כך כל המקום היה מפוצץ.

אני נשבע לכם שזה מה שקרה, ואם אני משקר, תקחו לי את האקדח המחשמל של טריגר עם התמונה שלנו לפני הפיצוץ.