ההשראה נפלה עלי שוב לכתוב כאן.
בואו נקווה שלא אכלה אותה עד תום.
אני משתדלת להמנע ממגרעות לא יעילות- כמו חמדנות, קנאות, תאבת בצע, גחמנות, בורות וכו'.
אני לא מכחישה שיש לי מגרעות.
אבל כמו שאליזבת בנט אמרה למר דארסי, "אכן בחרת את מגרעותיך בחוכמה, יני יכולה לצחוק עליהן."
אני מניפולטיבית, אני אינטרסנטית, אני תככנית, אני... ובכן. אינטרסנטית חסרת תקנה מסכם את זה. אני פועלת אך ורק לפי האינטסים האישיים שלי ולפי מה שיועיל לי.
אבל איך זה שלפעמים אני נופלת לחמדנות ?
אני מאוד מאוד רוצה איזה פרס שהבטיחו לי, ומתעכב מאוד בהגעתו. אני משתדלת לא להזכיר זאת יותר מדי. ומשתדלת לא לחשוב.
אבל אני חייבת להזכיר מדי פעם, כי אני משתוקקת אליו נורא.
אני לא רוצה להיות חמדנית, ויותר לא רוצה להיראות כזו.
אבל ככה זה בעולם, לא ?
לפעמים מפחדים שיחשבו עליך משהו מאשר להיות המשהו הזה.
טוב.
אני חושבת שאפרוש לאיזה שוקו חם.
אני נורא אשמח לתגובות, אתם יודעים.
עד כאן,
.