חיים בלי רגשות

אף פעם לא הרגשתי כל כך שייכת, אף פעם לא הרגשתי שאיני רוצה שערב יגמר, אף פעם לא הרגשתי כל כך מאושרת, שפשוט כל מה ומי שאני אוהבת ורוצה קיים. 
ערב יום העצמאות, הזמן הכי מדהים בשנה, הזמן הזה שכל עם ישראל אחים, הזמן הזה שתוכל להיות הופעה, ושתיים יתחילו לרקוד סתם כי מתחשק להם, וכולם מסביב ימחאו להם כפיים, ואפילו יצטרפו אליהם, החיוכים העפים באוויר, החיבוקים, הכל בערב אחד מלא אהבה ואהדה למדינה שלנו.
כן אולי למדינה שנו יש עתיד רעוע וחסר עניין, ואני בתור הדור הצעיר צריכה לעושת הכל בשביל עתיד טוב יותר, בערב הזה שחכתי מהכל, מכל העתיד מכל הבעיות הבחירות הכל, פשוט עמדתי וראיתי כמה שאני מאושרת, כמה שאני פשוט לא צריכה אף ארץ אחרת .
אין לי ארץ אחרת. ישראל זה הבית.
רק בערב יום העצמאות מבינים כמה שארץ ישראל היא בית.
לי אישית זה היה פשוט הרגשה מדהימה, לא הרגשתי ככה הרבה זמן.
אחרי ההופעות, והאהבה ביין כולם, שסתם רוקדים עם אנשים שאפילו לא מכירים, הלכנו למסיבה סתם מסיבה לכיתות ט' נכנסתי למסיבה והתחלתי לרקוד, אף פעם לא הרגשתי את ההרגשה המעולה הזאת, אף פעם, שמסביבי של האנשים שאני אוהבת, כל האנשים שחשובים לי, שאני לא כועסת על אף אחד, שאני פשוט מאושרת.
חייכתי כל הערב, עזבתי את האייפון, לא הייתי באמת צריכה אותו, כולם הריי היו מסביבי, כולם.
חייכתי חיוך מאושר, כי מזה הרבה זמן, הייתי באמת מ א ו ש ר ת .
רק בערב זה הצלחתי להבין כמה שאני אוהבת את החיים שלי, כמה שאני באמת שייכת אליהם, כמה שאחרים אוהבים אותי גם, וכמובן שלפעמיים גם אם אין אהבה, יש אפילו דברים שהם מעבר.
אני מרגישה שייכת. ולא אכפת לי לאן אני ילך בתיכון, העיקר שאני שייכת כבר עכשיו.
שיהיה לישראל עוד המון ימי עצמאות, ושיום העצמאות הזה יחזור על עצמו, אפילו עוד מאה פעם.
חג שמח, ובתאבון בעל האשים