אין לי מקום

אני מרגישה דיי אבודה כרגע.

סיימתי תקופה ארוכה מחיי, אפשר להגיד גם מייגעת. 

וברגע שהיא נגמרה, כאילו והדברים לא היו מעולם.

חברה אחת כבר התגייסה, חברה אחרת התחילה שנת שירות, השלישית שוחרת הרביעית עם החבר כל היום, וכך הלאה והלאה.

איכשהוא, איבדתי את המקום שלי, איבדתי את עצמי, כשלכולן יש מה לעשות ואני רק העברתי את הזמן בבית עד הגיוס (קולולולולו בעזרת השם יום ראשון טפו טפו טפו) ורק חיכיתי לגורל שידפוק בדלת.

עד עכשיו באמת בקושי עשיתי משהו, חוץ מלצאת מדי פעם לאיזה פאב או מועדון או לבית של אחד החברים.

רוב החברים כבר בצבא שנה, אותם בכלל בקושי רואים, מצאו את עצמם בצבא.

וכל השאר עסוקים, עסוקים בעצמם בעיקר.

אפשר להגיד שאני דיי לבד. 

כל החברות הכי טובות שלי אי שם.

אני רק ממש מקווה שאני אוכל למצוא את עצמי בצבא, להרכיב לי חבורה חדשה משלי, אנשים שאפשר לסמוך עליהם ולא הפכפכים כמו שנמצאים סביבי עכשיו. 

מקווה לא להיות בודדה שם כמו עכשיו,

כי זה יהיה הרבה הרבה יותר גרוע.