אין לי מקום

כל ה״סיפורים״ האלו כאן, זה לא אמיתי, זה רק פרי דימיוני ויצירתי.

טוב בעצם לא הכל.. בדרך כלל זה פשוט חצי אמיתי חצי לא וחצי אני רוצה שזה יהיה אמיתי.

 זה דיי אמיתי דיי לא.

ירדתי ל82.5, דברים מתחילים להסתדר וזה פשוט ענק ומטורף!

החלטתי שכשאני אגיע לקידומת 6 במשקל אני אעשה קעקוע,

ועד אז יש לי זמן לחשוב איזה.

אני זאת נדיה, אבל נדיה זאת לא אני.

נדיה היא החצי השני שלי.

בכל בנאדם יש את המלאך השחור ואת המלאך הלבן שלו.

אני המלאך הלבן. ונדיה היא המלאך השחור.

נדיה נולדה בערך בגיל 15 כשיצאנו לפאב אני ושתי חברות.

בתוך בחורה ביישנית אפשר להבין שאני לא הטיפוס שיוצא לפאבים, ובייחוד לא הטיפוס שמדבר עם אנשים, שלא נגיד לדבר עם בנים.

ישבנו ליד איזה שולחן, משי עישנה סיגריה ויסמין עשתה עיניים לאיזה כמה בנים בשולחן ממול.

אני ישבתי וערבבתי את המשקה שלי, רק חושבת על מתי כבר נחזור הביתה.

"באלי לדבר איתם, הם נראים חמודים" יסמין אמרה. 

"אז תלכי" אמרתי לה.

"לא! נראלך?? אני אצא סתם פאטת" היא החזירה.

"מה הביג דיל?"

"נראה אותך הולכת" היא אמרה לי

"אין מצב! נראלך?" אמרה משי " היא לא מדברת בנים, היא בקושי יודעת מה זה"

סידרתי את השיער ואת המחשוף, לקחתי את אחת הסיגריות של משי והלכתי אליהם.

כל יום אחר לא הייתי קמה בחיים, אבל משום מה משהו דחף אותי.

"היי" התכופפתי נמוך אל השולחן כדי שיראו מה יש לי להציע, "יש לכם אש?"

שלא תבינו אותי לא נכון, אף פעם לא עישנתי בחיי, אבל זאת נדיה שדיברה מתוכי, מנסה לתפוס את מקומה בעולם.

הם התלהבו אז נשארתי איתם לעשן, 

גם נתתי לאחד מהם לחצות קווים, והו ממש חיית מסיבות.

משי ויסמין החליטו שזזים אז הן לקחו אותי באלגנטיות מהם,

"את השתגעת?" הן אמרו לי ביציאה 

כבר לא ממש ידעתי מי אני, נדיה או עצמי.

אם הייתי צריכה להמציא לי אלטר-אגו, היא כנראה הייתה ההפך שלי,

המשלים שלי. המלאך השחור שלי, החצי שלי.

האלטר אגו שלי היא נדיה. 

צעירה, רזה, כמעט שלד מהלך. אבל שלד יפיפה, כנראה שתראה כמו החלום הרטוב של כל פרו-אנה מסריחה.

היא תלך עם הטייצים הכי משוגעים, ובהתאם האודמים הכי זורחים.

היא יפה, עם עיניים חריפות וחתוליות.

תראו אותה הולכת זחוחה וזקופה. היא שולטת בכולם.

היא רעה, יש לה רצח בעיניים, מלאה באגו.

היא פה בשביל המשחק.

היא באה לצוד.

לגמור את הטרף שלה ולעבור אל הבא. 

היא באה לרצוח. 

היא תבחן אותך מכף רגל ועד ראש, תנשך את השפתיים.

תעשן את הסיגריה האחרונה בקופסא ותשאיר עליה את החותם שלה. 

והיא תגרום לך להרגיש רצוי, 

והיא תגרום לך להרגיש אהוב.

תלטף לך את האגו. 

תנשק לך את הצוואר.

ואתה תלך אחריה כמו טרף,

והיא תשאוב ממך כל סימן חיים, 

תשאוב את הנשמה שלך ותעבור אל הקורבן הבא.

ואתה לא תדע מאיפה זה בא.

היא תחזור אל הבר, עם אודם בצבע בורדו, רגליים דקיקות, ארוכות, אסופות במכנס צבעוני.

הולכת על עקבים כחולים.

העיניים שלה כחולות, בוהקות, חתוליות.

העיניים שלה ישרפו לך את הנשמה.

בסך הכל, אני לא רוצה לשנות את עצמי.

אני אוהבת להיות ביישנית, ולהיות רגישה ונחמדה ולהיות אכפתית בצורה שפוגעת בי ועוזרת לאחרים.

אני רק רוצה להוציא את זה החוצה, להוציא הכל החוצה.

וזה שאני מנסה לשנות את החיצוניות, 

זה רק כדי לשנות אורח חיים, להיות בריאה יותר, ולא לשנות את עצמי,

כי בסך הכל אני מאוד אוהבת את עצמי, וזה מה שחשוב.

החיצוניות זה רק מעטפת, אבל זה לא לגמרי קשור לפנימיות של הבנאדם.

דרך אגבבב!! אני 83 קילו ומתקדמת בצעדי ענק ליעד הראשון שלי ושינוי קידומת ❤️