* אני קוראת בקצבים מטורפים, ובכמויות מטורפות. יש לי מדף ספרים שמככב כתמונת רקע בפרופיל שלי בפייסבוק. המוני ספרים. לדוגמא, מאז יום שישי קראתי את "קרוב להפליא ורועש להחריד" ואת "משאלה אחת ימינה". אגב ספרים, יצא לכם פעם לקרוא ספר שבו לדמות יש שם של מישהו שאתם מכירים טוב, אבל הדמות היתה שונה ממנו באלפי דרכים? 

* פרצו לנו לבית. אני מרגישה כל כך לא בטוחה. הם לקחו מצלמה, בלקברי, ואת הארנק עם כרטיסי האשראי, כרטיסי קופ"ח ורישיון נהיגה. את התיק שלי הם זרקו ופיזרו בחצר, ואני בתמימותי חשבתי שזה קונדס של האחים שלי

* החלטתי מה אני רוצה להיות בצבא. נורא קשה להתקבל, אבל אלו התפקידים הראשונים ששמעתי עליהם ויכלתי לדמיין את עצמי בתוכם. כן, אני יודעת שאני בת 16 בלחץ. אני יודעת. אבל הכל סביבי צבא ועוד לא מעט זמן גם אני. אז אשכול בידור והווי - כתבת צבאית בעיתון "במחנה", או משהו בדובר צה"ל, אולי אפילו צלמת צבאית. אני יודעת שהסיכויים שלי אפסיים, שאין לי פרוטקציה, אין לי בגרות במקצוע הזה, ואין לי כישרון, אבל אני נוטה להיות אופטימית בצורה לא הגיונית (כזו אני)

* אני הולכת היום לרקוד. התגעגעתי לזה. זאת היא הפעילות הגופנית היחידה שאני באמת נהנית ממנה, פדלאה שכמותי. אם מישהו היה צועק עליי, בנימה הוליוודית קיצונית אופיינת, RUN FOR YOUR LIVES, כנראה שהייתי מתה. אבל לרקוד זה כיף, לזוז עם האגן, הגב המתעגל ומתפתל, והראש עם השיער מצד לצד עם המוזיקה. אלו חיים. 

* בזמן האחרון, אחרי שהנהגתי לעצמי את מנהג הפנקס-ועט-ליד-המיטה, אני שמה לב כמה שהחלומות שלי הזויים. לדוגמא, אתמול התעוררתי באמצע הלילה ועלתה לי מחשבה שבאותו הרגע נראתה גורלית. רשמתי אותה, בכתב מסורבל של בחורה שliterally, העירו אותה משנתה. אתם יודעים מה כתבתי, מוזרה שכמותי, בשעה שלוש וחצי בלילה של בין יום שלישי לרביעי? כתבתי - "אדוני, האם אתה מדבר במילים, או שזו אני שקוראת בין השורות?"

נמשים. 

מה חמש האנקדוטות שלכם?