החלטתי להצטרף לפרויקט הפאזל של ישראבלוג. אתרום לכם את החיוך שלי. בחיי שאני אוהבת לחייך.

זאת גם קצת דרך לומר כמה אני אוהבת להיות כאן.

"כדאי, כדאי ללמוד מן הפרחים 
לא לקמץ בחיוכים 
והעולם, תראו, יהיה פתאום כה טוב 
כדאי לחלום ולקוות, נסו רק פעם 
כדאי לצחוק, כדאי לחיות, כדאי לאהוב"

יש משהו מתוק בכל ההוויה הזאת. תמיד אמרתי שחיוך הוא מעבר לסתם שפתיים. גם כתבתי על זה לא מעט. בחיוך יש משהו מעבר לאימוץ השרירים כלפי מעלה, הוא מתוק, הוא מוסר לך מסר, משגר אנרגיות מאדם אחד למשנהו. מעודד. פעם קיבלתי מחמאה אחת מסוימת על החיוך הזה שלי, שנגעה בי כל כך, ואותה אני אנצור עד מתי שרק אוכל. את החיוך שלי, שכבר כמעט שנתיים נראה כמו שנראה היום, אני לא מהססת לחשוף. אני יוצאת לעולם חשופת שיניים ועשירת שפתיים, מחכה לאתגר המתוק הבא.

נמשים

אף פעם לא אפסיק לרצות לחלוק את השמחה שיש בי.