ללכת לעבודה סתם כי אנשים עובדים ולא כדי לנקות את הראש

להדליק חנוכייה סתם כי חנוכה ולא כי אולי זו השנה האחרונה

להיות ערה בלילות סתם כי "את מי מעניין לישון" ולא בגלל חרדות

ללכת להתעמל סתם כדי לשמור על הגזרה ולא בשביל לעסות את הלימפות

לשמור דיאטה סתם בשביל להיות יפה ולא בשביל למנוע סוכר זמין לסרטן

לכתוב בלוג סתם בשביל תשומת הלב ולא בשביל התיעוד והזיכרון

מי היה מאמין שיום אחד אחלום על "סתם" שכזה.. ואני יודעת שהיום הזה לעולם לא יהיה כי גם אם יקרה נס והאפיזודה תהיה מאחורי שום דבר בחיי כבר לא יהיה סתם. לעולם.