עצות לאישה שרוצה לרזות (מתאים בעיקר לנשים שמנות ולא למפונקות שרוצות להוריד חמישה ק"ג)

אנחנו לא מכירות

אולי זה המקום שדווקא עוזר לי לייעץ

כי אם הייתי קרובה אלייך

הייתי פשוט נאבדת ביחד איתך

אז ככה:

1. להוריד את הרזון מראש סדר העדיפויות. להסכים להתמקד בהגשמת משאלה (שתלויה בך) יותר סבירה וקרובה ומציאותית כמו למשל ללמוד לשחות, לשיר, לצרוב דיסק. אוקי? הרציונל הוא ליצור חווית הצלחה שתחזיר לך את האמון בעצמך. 

2. לשאול את עצמך למה את רוצה לרזות. אם את רוצה בשביל מה שיגידו או בגלל אידיאל חיצוני אז יש פחות סיכוי שזה יצליח. כדאי יותר להתחבר למניעים פנימיים ואישיים כמו למשל בא לי לחוות שליטה על הגוף שלי, בא לי להיות מסוגלת לעלות מדרגות בלי להתנשף. 

3. להסכים לאהוב את עצמך גם כשמנה. רק אהבה תביא שינוי. אם תשנאי את עצמך זה פשוט לא ילך. מה שיעזור לך זה להסכים עם העובדה שאת זה לא הגוף שלך. את נשמה נדירה ומיוחדת ויפה (ורזה!) והגוף הוא בעיקר כלי. 

4. הכרת הטוב לגוף. הגוף שלך עובד קשה בשבילך. תכבדי אותו! תני לו את מה שהוא צריך, שינה ואוכל וטיפוח במינונים הנכונים. 

5. לכל אורך הדרך לדאוג לאסטטיקה. אסטטיקה זה לא רק לרזים. בכלל, העולם לא שייך לרזים, הוא שייך לכולם. יש לך את הזכות (והחובה) ולהיות מטופחת, נקייה, שמורה ומריחה טוב גם כשאת שמנה. 

6. לא לעשות דיאטה. דיאטה זה המתכון היחיד להעלות את המשקל וכפול שתיים.

7. לשאוף לאורח חיים נכון יותר ולא רק מבחינת אוכל. זה אומר לאזן את שעות העבודה, את שעות השינה, את הרגלי הצריכה, את חיי החברה. 

8. לדאוג לקשרים תקינים. אם יש לך בעיה בשלום בית או אם ההורים אז לפני שאת נגשת לטפל בהשמנה, טפלי בה, יש סיכוי סביר שיש קשר בין הדברים. 

9. אכילה רגשית היא כפשוטו אכילה רגשית. רוב האוכל שאנשים אוכלים (לא באפריקה, כן?) הם לא באמת צריכים אותו כדי לגדול. אנחנו אוכלים משעמום, משמחה, מעצב. תספקי לעצמך אלטרנטיבות לרגעים כאלה כמו למשל לצאת להליכה, לראות סרט, לקרוא. 

10. עוד אפשרות להתמודד עם אכילה רגשית זה פשוט להסכים להרגיש. אוכל מסמם אותנו ומטשט את הרגשות. בואו נסכים להרגיש גם רגשות לא נעימים כי אין רגש חיובי או שלישי. הרגשות באים ללמד אותנו על עצמנו אז בואו ונקשיב להם. 

11. אל תשאפי להוריד במשקל. תשאפי שלא לעלות. זה יוריד ממך לחץ ויאפשר לך להגיע לנושא הזה עם פחות לחץ וחרדה ואנטי. 

12. לא תמיד יש הלימה בין המשקל לבין המראה/ התחושה. לפעמים שינוי קטן בהרגלי אכילה (יותר פירות, פחות עוגות, ארוחות קלות וקטנות, המנעות ככל האפשר מאכילת לילה) יכולים לבוא לידי ביטוי בהרגשה ולאו דווקא במשקל.

13. תמצאי לך תחביבים חדשים מלבד אוכל. מה לגבי מוזיקה? הופעות? טיולים בטבע? תאטרון? זה עולה יותר זול מאוכל

14. חסל סדר מסעדות. רוצה להפגש עם חברות? תקבעו בחוף הים על קופסת פירות. יש טיילת מקסימה, יש פינות חמד מוצלות עם רוח נעימה במיוחד בעונה הזאת של השנה. עצה ממני, למרות שאת שמנה, תרשי לעצמך לשבת על דשא, להשען על עץ, לשכב על החול. המגע עם הטבע פשוט עושה טוב. 

15. אל תדברי על עצמך במושגים של הצלחה וכישלון. את חושבת שרזים הם סמל ההצלחה? לא. רוב הרזים פשוט נולדו עם ראש רזה אז המצליח הוא השמן שבא לעולם עם נסיון לא פשוט והוא ממשיך ומתמודד. הכפיים הם לשמנים!

16. אל תפחדי להיות קצת רעבה. להרבה שמנים יש חרדה בקטע הזה ולכן הם מפוצצים את הבטן באוכל. יש משהו בתחושה של השובע שמכביד ומעייף ולעומת זאת בקצת רעב יש תחושה של נקיות וקלילות. אל תשללי. תנסי!

17. יש שמנים שהם "שואתיים" כלומר אוכלים עכשיו כי אולי אחר כך לא יהיה. אז תני לי להבטיח לך: יהיה!! לאכול ארוחת בוקר גדולה במלון כי עד הערב אין אוכל זו טעות גדולה. תאכלי כמה שנכון לך ובצהריים כשיבוא לך תאכלי שוב משהו. עדין לא הגיע סוף העולם ואנחנו כבר לא בשואה!

18. לא אוכלים כי "חבל" על האוכל. חבל עלייך! את לא פח הזבל של האוכל בבית. אוכל שנשאר בצלחת הולך לפח עם מצפון נקי כי את לא פח זבל! 

19. לפעמים בארועים יש אוכל טעים שאין בבית ואז אוכלים עם העיניים. ממי, תשכנעי את עצמך שעוגות ופשטידות כאלה יהיו בעוד הזדמנויות. שוב, לא נגמר העולם. אנחנו בעולם של שפע (גשמי) ואוכל טעים תמיד אפשר להשיג.

20. פחמימה היא דבר כזה שפשוט עושה מראה מנופח. אפשר לאכול הרבה מאוכל מזין כמו ירקות, בשר, ביצים, דגים, גבינות ואולי לא לרדת במשקל אבל להשיג מראה פחות בצקי. 

21. בלי ציונים! אל תעשי טבלאות ואל תתני לעצמך פרסים או עונשים. פשוט תתחילי. תסכימי שהשינוי הוא לטובה לא רק בתוצאה אלא גם בדרך. כלומר המשקל הוא לא חזות הכל אלא גם התהליך. התחושה של השליטה, של ההשג, של האומץ, של הבחירה, מאד מחזקת ומשפרת את הדימוי העצמי ובכלל את חוויית היום יום.

22. תתחילי ממודעות. שימי לב מה את אוכלת, מתי וכמה. תודי באמת גם אם היא לא נעימה. אף אחד לא מושלם. לאכול בלילה חבילת גלידה זה לא חכם אבל לא עושה אותך שווה פחות. 

23. תמשיכי בבחירות קטנות. תפוח במקום פסק זמן. מים קרים עם קרח במקום קולה. קפה בלי ממתיק (גם הממתיקים הם סוג של זבל), הרבה מנה עיקרית (חזה עוף, דג, בשר) וקצת תוספת (קוסקוס, אורז, תפוחי אדמה)

24. תסובבי את עצמך במידת האפשר באנשים  שרואים בך את מי שאת ולא מביטים בך מבעד לשומן. 

25. תישקלי פעם בשבוע (לא יותר!) באותה שעה עם אותם בגדים ולפני שאת עולה עליו תשנני לעצמך שהמשקל לא חזות הכל

26. תאכלי בישוב הדעת. ליד שולחן ולא בעמידה או תוך כדי צפייה בטלויזיה. ככה יש יותר סיכוי לזכור שאכלת ולהגיע לתחושת שובע.

27. תשנני לעצמך שאת ראויה לטוב ביותר. בייגלה יבש? ממש לא!!!! אם כבר לאכול אז אוכל טעים וטרי ושווה. אל תזלזלי בעצמך, את שווה הרבה יותר מאוכל שעמד כמה ימים במקרר. אם זה לא טעים זה לא שווה את הקלוריות כי מגיע לך יותר!!! 

28. איך אנחנו יודעים אם אנחנו עייפים? אנחנו מחשבים שעות שינה במקום פשוט לשאול את עצמי "איך אני מרגיש עכשיו?" על אותו משקל, איך אנחנו יודעים שאנחנו רעבים? מחשבים כמה אכלנו. טעות!! יש ימים שחביתה בארוחת בוקר תמלא אותי עד הצהריים ויש ימים שבעשר אני כבר בארוחה שנייה. למה? אמה! תקשיבי לגוף ולא לחישובים מתמטיים של כמויות. 

29. תעשי ספורט. לא בשביל לרזות כי ספורט לא מרזה. אלא בשביל להחזיר לעצמך את חווית השליטה על הגוף שלך. 

30. תצחקי. זה מרזה.

31. תרקדי גם כשאף אחד לא רואה.

32. תתפללי להשם. רק הוא יודע כמה קשה לך.

33. תסכימי להתחיל דרך בלי לדעת מה יהיה בסופה

ב ה צ ל ח ה !!!

רגע, נזכרתי בעוד משהו. תשאלי את עצמך אם יש עוד משהו שקשור לפה שאת מכורה לו. האם את מעשנת? מדברת הרבה? חורקת שיניים? כוססת ציפורניים? מצחצחת שיניים באובססיביות? בדקי את עצמך. בדרך כלל זה יכול להיות קשור לאכילה לא מאוזנת ויש להתייחס ליתר הסימפטומים כחלק מהעניין.