מסתנני העבודה, מהגרים שהגיעו לכאן בדרך לא חוקית, שובתים.
חלקם לא מגיעים לעבודה, חלקם שובת רעב במתקן הכליאה שנבנה במיוחד עבורם.
המסעדנים והמלונאים מתלוננים, אומרים שישראלים מסרבים לעבוד בשטיפת כלים וחדרים, מנסים ליצור לחץ כדי להכשיר את השרץ.
מסתנני עבודה, שהגיעו רובם ככולם מאפריקה, ממדינות מוסלמיות, שאינם פליטים לפי הגדרה (ישראל היא המדינה השנייה או השלישית שהגיעו אליה, בדרך עצרו במדינות אחרות).
לפי אחד מכתבי "ידיעות אחרונות", שכתב על כך לפני זמן מה, מלמדים אותם מה להגיד, שייתנו להם להישאר.
האמת היא שלא נתנו לרובם אישור להיכנס, אבל גם לא סגרנו את הגבול עד לאחרונה.
אותם מסתננים באים בטענות, שמדינת ישראל מעזה לאכוף את החוקים של עצמה ומסרבת להכיר בהם כפליטים כקבוצה, אלא דורשת קצת יותר מזה (וזה, אגב, מותר ומקובל בכל מדינה אחרת).
אין עוד מדינה שנותנת למהגרים בלתי חוקיים יחס כמו שמדינת ישראל נותנת.
בניגוד לנטען, אין לנו שום חובה מוסרית כלפיהם, אין לנו שום חובה לקלוט אותם ולסייע להם, לחנך אותם או לאזרח אותם.
חלקם בורחים מגיוס חובה במדינתם, חלקם רוצים להרוויח יותר כסף.
הם בשום אופן לא יכולים לדרוש, ככלל, לקבל מעמד של פליטים, בשעה שהם לא נמלטים מרדיפה, כפי שנדרש.
מדינות אחרות כבר הקימו מתקני מעצר, או גירשו את המסתננים לאי מרוחק, ובמקרים אחרים, הם מחזירים את המסתננים למדינותיהם.
רק מדינת ישראל נמנעת מלהחזיר את המסתננים לארצותיהם, ומעדיפה לתת להם כסף, רק שיעזבו למדינה אחרת, כל מדינה, ולצורך כך, יש לשכנע את אותה מדינה לקלוט את אותם מסתננים.
אולי רובם רק באו לחפש עבודה, אבל חלקם גם מהלכים אימים על השכונות שבהן הם מתגוררים.
תושבי דרום תל אביב חיים בפחד, ולא כי יש זרים בשכונות, אלא כי הפשע מקיף אותם כפי שלא הקיף בעבר.
הם נכנסו לארץ דרך גבול פרוץ, ועכשיו מתלוננים שלא מתייחסים אליהם יפה, ומפגינים נגד הממשלה.
הם דורשים היתרי עבודה, ואולי בקרוב ידרשו שלשכות התעסוקה תטפלנה גם בהם.
רוצים שיכירו בהם, בלי לטפל בכל מקרה באופן פרטני, אלא כקבוצה, קבוצה שמונה עשרות אלפי מהגרים לא חוקיים.
הסיבה שאין להם מעמד חוקי במדינת ישראל היא פשוטה: הם לא באו באופן חוקי.
יש דרך לפנות, לבקש מעמד פליט, אך הם מעדיפים לבוא למדינה בדרישות, כאילו היו אזרחים.
ארגונים שונים מסייעים להם, אני מניחה שגם מארגנים להם את ההפגנות, וטוענים שמגיע להם, לאותם מסתננים, מעמד.
שוכחים שביניהם יש גם פושעים, גנבים, אנסים, רוצחים.
מעדיפים לשכוח שאם היו רוצים מעמד פליט, היו מבקשים לפני ההגעה לארץ, ואולי בעצם, במדינה אחרת, שבה עברו לפני שהגיעו לישראל.
אסור לתת למסתננים מעמד חוקי, אסור להכיר בהם כפליטים בלי לבדוק כל מקרה לגופו.
שטף המסתננים שהגיע בשנים האחרונות ממדינות אפריקה היה גדול מדי מכדי שנוכל לעמוד בו, ולא מנענו אותו בזמן.
האחריות על הממשלות שלא סגרו את הגבול לפני עשרות שנים, לאחר הסכם השלום עם מצרים.
עכשיו הגבול סגור, והשטף נבלם, אבל לתושבים בדרום תל אביב ובמקומות אחרים שבהם התיישבו אותם מסתנני עבודה, זה כבר לא ממש משנה, כי החיים שלהם הפכו להיות סיוט.
הם מפחדים לצאת מהבתים, לא מרגישים בטוחים, רואים את הפשיעה עולה ואת המדינה מתעלמת.
אנחנו לא בנויים לקליטה המונית של פליטים, ולא לקליטה של עשרות אלפי מסתנני עבודה.
אין סיבה שניקח על עצמנו את האחריות לאלו שרק רצו לעבוד, ולא באמת ברחו מאיום קיומי, מרדיפה פוליטית.
אין לנו חוק שדורש שנקבל את כל מי שבא בשערינו, ולמדינת ישראל יש את הזכות המלאה, כמו לכל מדינה אחרת, לדחות בקשות ולסרב להכניס בשעריה את מי שאינו עומד בתנאים הנדרשים.
אבל כאן לא היו בקשות, הייתה כניסה בלתי חוקית, ורק אחריה בקשות, שהפכו לדרישות.
זו לא גזענות, זו הגנה על המדינה שלנו, על העתיד שלנו, כי לנו באמת אין ארץ אחרת.