אז ירד גשם מטורף לגמרי.

בהתחלה זה היה רק טפטוף, ואני הלכתי לתחנת הרכבת. כשגיליתי שאני צריכה לחזור הגשם התחזק. לא דאגתי. אני אוהבת גשם.

אבל אז הוא התחזק עוד יותר, הרבה יותר. בחיים לא הייתי רטובה כל כך. עברו מעט אנשים ברחוב, לכולם הייתה מטרייה, והם הסתכלו עליי במבט מוזר והמשיכו לרוץ.

נפלתי להמון שלוליות וכבר היה מאוחר.היום הכי נורא בעולם עבר עליי, ורק רציתי להגיע הביתה. ידעתי שאין לי אפשרות. כל התיק שלי היה רטוב לגמרי, כולל תוכנו (אני נוהגת להסתובב עם תיק פתוח), המחברות והספרים רטובים לגמרי, שלא לדבר על הנעליים שנהרסו לחלוטין. אז הלכתי ברחוב, לא טורחת אפילו למהר, מרגישה כל כך לבד, מכוניות עוברות לידי. עמדתי על מדרכה מוגבהת לפני הכניסה לבית הספר, סתם ככה לבד, בלילה, ולא יכולתי להיכנס בגלל שהייתה שלולית פשוט ענקית בכניסה ופחדתי שהנעליים שלי, שהשרוכים כבר נפלו מהן, יפלו לתוך השלולית. שמעתי אנשים עוברים לידי ומדברים עליי, כמה אני רטובה ואיזה גשם יורד ולמה אני עומדת שם כמו מטומטמת, בלי מעיל אפילו. לא הצלחתי לעצור את הדמעות, והרגשתי פשוט נורא.

ואז פתחתי לשנייה את העיניים שהסתנוורו מהדמעות. הסתכלתי על הכביש שלפני רגע היה נראה לי מנוכר ומגעיל כל כך. ואז ראיתי איך הגשם קופץ על הכביש בצרה מקסימה כזאת, כמו שדונים קטנים שרוקדים. איך האורות העמומים מרצדים לכל אורך המדרכה המוצפת מים, איך אפשר אפילו לראות קצת את הכוכבים בתוך שמיים עירוניים כאלה. ואז הפסקתי לנסות להתחמק מהגשם, וכשזה קרה התחלתי לקבל אותו בברכה. את המגע שלו על הראש שלי, את ההרגשה שאני כבר לא נרטבת יותר כי לסוויטשירט שלי כבר אין יכולת לספוג. איך הכול נראה אחרת בגשם, יפה יותר, נקי יותר.

הסתכלתי על המכוניות. תהיתי כמה מהאנשים שבתוכן רואים את כל היופי הזה. כמה מאנשי המטרייה שרצים פה בפנים זועפות טורחים להסתכל לרגע לשמיים ולחייך, ולהסתמסר להרגשה? כמה מהם רואים את הקסם שבטיפות מים צבעוניות מהאור שזולגות בנהרות בצידי הכבישים?

כ

י אני לא חושבת שיש מישהו שלא אוהב את החורף כשהוא בבית, עם הקלישאה של פוך ושוקו. או כשהוא שותה מרק חם, או כשהוא מביט בגשם דרך החלון מתחת לשמיכה הרכה.

אבל כמה מהדברים האלה זה באמת חורף?

חורף זה הדבר האמיתי. להרטב לחלוטין, ליפול לשלוליות, לצחוק אל תוך הרוח המקפיאה. וככה יותר קשה ליהנות ממנו, אבל כשנהנים- זה טוב בהרבה. גם כשהחושים אומרים אחרת. גם כשזה לא הדבר שמרגישים אוטומטית.

ברוך הבא, חורף. אתה הדבר הטוב שקרה לי לאחרונה :)