מה לא? חחחחחחח גיליתי את זה בערך שנה שעברה, הייתה לי ידידה אחת מאז שנולדתי, אז בגיל שלוש היא רדפה אחרי ורצתה לנשק אותי, בעיקרון שמעתי שהיא הצליחה והכל מצולם (: אני רציני ואני לא גאה בזה... זה לא שחרור קיטור זה סתם מצחיק וחמוד D: גם נהגתי להפיל אותה מהמיטה (גיל 3 כבר שכבתי עם בנות רואים (; תלמדו! חחחחח סתם סתם P: )
עד בין גיל 3 לכיתה א' לא כולל כיתה א' הייתה לי עוד ידידה בלונדינית ונורא התחברנו באותו זמן, ילדים קטנים P: זכרתי אותה בתכלס אחרי שהיא הייתה חייבת לעזוב :/
קצת מהגן: היה לי חבר ממש טוב באיזה גן אחד, הבן של הגננת חחחח היה נחמד אבל היינו ממש קטנים אני לא יודע אולי לפני גיל 3 אולי לא
אחרי זה בגן אחרי היה לי כובע והציקו לי ):
כיתה א' היה לי חבר אחד ממש טוב שנורא אהבתי חחחח
כיתה ב' הוא עדיין היה חבר שלי, והיה אחד שהציק לי מהגן ש"חזר" להציק לי, הייתי דלוק על מישהי והוא סיפר לה ובכיתי (כיתה ב'!)
כיתה ג' איבדתי את החבר ): הכרתי אנשים אחרים והתקדמתי קצת, השנה עברה ככה סתם, היה לי את הפלאפון הראשון שלי וכבר ידעתי יותר על פלאפונים מכל המשפחה חחחחחח הכרתי את חבר הכי טוב שלי החדש D: (נראלי...)
כיתה ד' הקבוצה שלי נהייתה גדולה והכיתה יתחלקה לחלקים ברורים שלא אפרט עליהם, זה יסודי ואני שונא אותו בעיקרון, הילדה בלונדינית מלפני כיתה א' באה לכיתה שלי ואמ...
הייתי עוד דלוק על אותה אחת מכיתה ב', אז הצעתי לה חברות (בטימטומי, עזבו לא ידעתי כלום בנושא...) כמובן שהיא סרבה והייתה תפוסה ולא איכפת לפחות זה נגמר (הייתי שמח באותו יום ... פששש) היו לי יחסית המון חברים אבל גם המון שונאים
כיתה ה' ירדה כמות החברים המון שנאה מהחלקים האחרים של הכיתה והחברים שנשארו היו מגניבים חחחח (חלקם עד היום (: )
כיתה ו' החלטתי שאני דלוק על הזאתי מלפני כיתה א', אז הצעתי לה (פנים מול פנים לפחות...) והיא סרבה כי לא הייתי פופלרי, הייתי טיפש (: חחחחח
+ בערך מכיתה ג' עד סוף היסודי היה אחד שזכה לקרוא לעצמו "חבר" שלי ובעצם היה מניאק שכולם שנאו
לא אספר על ההדלקויות של חברי O: היו מעט ועבד להם גרוע באותה מידה
בכיתה ו' כל יום הייתי הולך לחבר הכי טוב שלי (רודריגז), אבל יום חם וגורלי אחד מאוד רע, סבתא שלו החליטה להעלב על זה שאמרתי "לא איכפת לי" כשהיא דחפה את האף שלה לחיים שלי או משהו כזה (לא יודע, זה היה לא נעים בכלל.) גם באתי אליו עם חברים אחרים ובהפתעה כזו, לא היינו אמורים לבקר אצלו בכלל, זה היה בסביבות סוף שנה וסבתא שלו אסרה עלי לבקר אצלם יותר ומכאן:
שבועיים אחרונים של כיתה ו' הייתי אמור להתאבד, אבל חבר הכי טוב שלי הציל אותי בכך שהוא היה בחיים שלי בעיקרון חחחחחחח (חוץ ממנו אין סיבות לחיות, לחזור כל יום בוכה מבית ספר לא תצליחו להבין את ההרגשה) זה שהייתי צריך להפסיק לבוא אליו היה כאב נורא, להתחשב שהייתי בחיים רק בשביל זה כל השנה
מעניין מה היה קורה אם הייתי ממשיך, אולי גם בשאר השנים זה היה ממשיך ומשדרג לי את האיכות חיים?
עכשיו לחיים האמיתיים!!
כיתה ז', התחלתי בבוסט ורצון מטורף בבית ספר אחר לגמרי, ממש ממש מאושר שהגעתי לאנשהו (נכשלתי להתקבל למחוננים, היה לי מופת והתקבלתי לכיתת מופת היותר חכמים, שיתגלה שהם גם לא מטורפים בשכל, הכישלונות שלהם עוד קיימים...)
ואני חושב לחתוך כאן, כדי להשאיר אתכם סקרנים לעד כמה החטיבה הייתה טובה בשבילי (;
למקרה שלא ידעתם, אני עכשיו בכיתה ט' מסיים שנה טובה יותר מהשנים האחרון שלי בחטיבה P: החיים זכו להסריח המון גם בחטיבה, אבל לפחות אין לי שונאים והבעיות שלי הן קטנות רק אני עושה סיפורים כפי שאתם רואים (;
הפוסט כבר יחסית ארוך (לדעתי, לא יודע מה איתכם) אבל החטיבה זה סיפור הרבה יותר ארוך משורה אחת, הייתי מקדיש פוסט שלם לכל כיתה מהחטיבה (זה מה שאעשה! חחחחח)
ועכשיו, אתם מוזמנים להנות מהשיר הזה, שנהגתי לשמוע כשהייתי ביסודי ורק התחלתי להכנס למוסיקה D: הקליפ לא מרגש, אבל השיר עדיין מעולה (;
כינוי:
מקס לזרב רודריגז
בבלוג זה
בכל הבלוגים
