אני הולך להקיא או משהו... אני לא רוצה להקיא

זה סתם כואב ומחניק ומרוקן

אני לא בטוח עדיין, אני מקווה שזה יעבור

אכלתי היום חביתה ותפוח אדמה (צ'יפס כאילו - לא החטיף, כמו של מקדונלדס רק שרוף כמו שאני אוהב בבית...)

שזה שונה ממה שאני תמיד אוכל

וגם אתמול שתיתי ואכלתי דברים במסיבה של מאור D:

ברוכה הבאה לבלוג קוראת את זה או לא

אין לי סיפור או סיבה או תוכנית בראש למה החלטתי להראות את זה

פשוט עשיתי את זה

אני סומך על מאור ואני מקווה שהיא סומכת עלי - כלומר זה מה שאני רוצה

אבל ברגע זה אני צריך לדאוג ללימודים, למרות שהייתי צריך לדאוג ללימודים כבר מזמן

זה קריטי, ומציק!

שום דבר לא יעביר אותי בקלות, את המבחן הזה במתמטיקה

אני פשוט לא יודע מה לעשות...

אני עוד צריך לעבוד במחשבים על כל הדברים וגם באנגלית על הלוג המזדיין

לפחות לא יהיה יותר שיעורי בית באנגלית אפפעם

כה, כואב לי מתחת לעין בזכות המטרד הזה, נראה שהחומר עוזר אבל אחראי לזה, הוציא קצת אבל זה מרגיש כאילו נשאר עוד המון...

הלוואי הייתי יודע על זה יותר

חשבתי על לאבד את עין ימין, או לחתוך שם מספיק שיהיה איזה שריטה עם דם במקום - למרות שאני לא יודע מה יהיה המחיר בכאב והאם זה יעבוד

מה שכן אני צריך את הסכין קודם

אבל ...

זה כבר הזמן להתקדם עם החיים, באלי לעבור הכל

מעניין אותי אם מאור קראה מה היא קראה ומה היא חושבת O___O

היא היחידה בכיתה שיודעת על הבלוג הזה עם קישור ואישור לקרוא

ואני בעצמי לא זוכר אם רשמתי משהו שאני אמור להחביא, אני בטוח שכן XD

עוד קצת על איך שאני רושם יהיה שאני רושם ושוכח, כל השנה הזאת שכחתי לגמרי כאילו שום דבר מעניין לא קרה אפפעם

הבלוג הזה זה התיעוד האחרון ויש לי הרגשה שהוא עושה את העבודה שלו כמו שצריך

מה יכול לפתור את העצלנות שלי? מי יעזור לי? :/

אני מזמן לא סומך על המשפחה שלי, זה מה שאני חושב

בעיות האמון האלה הן גדולות מאוד

אמון, זה כל כך חשוב

אני אדם די כנה

אומנם היו האומרים סגור אבל אני יודע שאני לא מזיין את השכל

זה אנשים מזיינים לעצמם את השכל הרבה מאוד.

אולי זיינתי לעצמי את השכל?

חבר שלי התחיל לחשוב על התאבדות, מן הסתם אני לא לוקח אותו ברצינות

חשבתי על איך זה לחיות בלי עין אחת... (ימין)

ועל עוד דברים מגניבים וקיצוניים

פשעים סיכונים, שטויות

"אומנויות לחימה"