ופעם אחרונה ששמעתי מישהו מדבר על "עצות במערכות יחסים" בסירטון הוא אמר שהוא לא יודע כלום בנושא
והיה במערכת יחסים רצינית אחת שנחשבת ל"מערכת יחסים של התיכון" "עד כמה זה כבר רציני?"
להתחשב בעובדה שאני כנראה מגיע לתיכון, באופן יעיל זה מוחק לחלוטין את החשיבות של מערכות יחסים במהלך השנתיים הבאות
משהו שכנראה היה חסר לי אם לומר את האמת, אני לא בטוח עד כמה אני לוקח את הדברים האלה ברצינות להתחשב במצבי שכמו שמצב שלו, לא היה לי כלום אף פעם חוץ ממה שרשמתי (אגב כלום אף פעם, רשמתי כדי לשכוח וזה עובד)
עבר חצי מהחופש הגדול או פחות
וזה די מסריח
"אני בחיים לא הייתי עצלן כזה" - אני בטוח שהייתי עצלן יותר כמה פעמים
אבל העצלנות הזו זה שום דבר שצריך להתייחס אליו כ"לא כזה רציני"
העובדה שאני לא עושה שום דבר בכלל כל היום שיכול לעזור לי איכשהו עם המשך החיים שלי
אומנם לא הייתי אומר "200% תלוי בהורים"
העצלנות כן, המשך החיים פחות, למרות שיש אחוז משכנע שלא נעים לי איתו
נראה כאילו זה מתקרב לנשוך אותי בתחת, אני צריך להסתפר - תודה לאל התקלחתי סוף סוף -_-
למרבה הצער לא מרגיש שאני מתכנן להתקלח בזמן הקרוב
ויש מחר את הלונה פארק - אמא שלי אמרה לי להתקלח לפני זה ואמרתי כן אבל ברגע שאמרתי את זה כבר ידעתי שזה לא יקרה
השאלה היא מה לא יקרה
זה שאני לא אתקלח זה עובדה
האם אני באמת אלך ללונה פארק?
לראות את האנשים ולהחזיר את הכסף לחבר טוב שקנה לי איזה משחק
ולהביא מתנה שאולי יהיה נחמד להזכיר להורים שלי -_- ב-1:30 בלילה כשהם ישנים
אני מקבל הרגשה די חזקה לא ללכת, למרות שהלונה פארק ב-16:00 רק צריך להיות שם ואם להודות זה לא מוקדם מאוד כמו שאני שונא
בנוסף לכך אני לא יודע איפה זה או איך אגיע לשם, לבדי
הלונה פארק היחידי בתל אביב אומנם עלול להספיק, אוטובוס לתל אביב ומשם ללונה פארק לא נשמע "בלתי אפשרי" בכלל
אבל הנה משהו לחשוב עליו, אני לא כזה אוהב לונה פארקים להתחיל איתם
היום הולדת הזה זה לא של אלוהים 2000 אלה רק מרינה מהכיתה, מספיק חשובה והייתי מזמין אותה לשלי אבל זה לא שהיא תעלב עלי אם לא אבוא וזה לא שאעלב עליה אם היא לא תבוא
הבעיה העיקרית בלא לבוא שהעובדה שאמרתי שאבוא וקצת מאוחר לבטל עכשיו להתחשב בזה שהיא קנתה את הכרטיסים
אגב לא קנתה כרטיס לחבר שלי, מלוכלך קצת? אולי זה עם זה הוא יוכל לבוא לא על חשבונו אבל אולי עדיף "לדבר על זה" מאשר "לראות את זה קורה במזל"
אני חושב שכדאי לי לא רק לשכנע את עצמי לבוא אלה באמת להגיע XD
זה לא מהמשימות הסופר קשות האלה שצריך להיות מסובך להפוך אותם למציאות
אבל מנקודת המבט של החופש הגדול זה משימה פחות קלה מכל דבר אחר שאני אחשוב עליו
ההורים שלי תמיד חוזרים מאוחר ואני לא הסתפרתי אפילו ): אולי אתעורר מוקדם ללכת ברגל ולהסתפר בעצמי אחרי שאשאל את אמא שלי בבוקר אם זה אפשרות, כמובן כל זה "המצב האידיאלי" כי אני רוצה להסתפר לפני שאראה עוד מישהו וכנראה לשנות קצת את המראה
עזרה מחברים? דיברתי רק עם "המוזמן שישלם בעצמו" ואותו מסיעים, מהדרום אני בספק שהוא יכול לעזור לי -_-
אגב אני גר בחור, למקרה שחשבתם שתל אביב זה "בהישג יד", זה די לא
לא דיברתי על הפעם האחרונה שהייתי שם - האמת שכן דיברתי פשוט זה לא פורסם בגלל שזין על זה שלא מצאתי שיר ונסגר ):
מהטיול האחרון לשם היה מצד אחד יותר טוב ממה שציפיתי, היה מפתיע יחסית לראות קצת "עבר" שנשכח
מצד שני, זה נתן לי לחשוב פעמיים רק על מה שכתבתי על סוף השנה - שזה טוב לראות את המצב הזה "מתקדם"
אני לא חושב שאני אהיה שמח לנצח רק בחלומות, האמת שזה מתסכל לחלוטין כשאני לוקח את זה מספיק ברצינות
הלונה פארק זה "השלב הבא", אלוהים יודע מה אלמד ואם אבוא
אם לא, נקווה שיסלחו לי?
אני לא מצפה לכאבים חזקים בתחתים של אחרים אבל להתעסק איתם גם, נשמע לי "כיף חיים" בדיוק כמו הלונה פארק (למקרה שלא הבנתם מה שאמרתי קודם, אני לא טיפוס של לונה פארקים אפילו קצת.)
עדיין קרוב לחברים שלי, ובקושי שומר על הבריאות שלי
השפיות שלי נאבדה כבר לפני שיצאתי לתל אביב בפעם האחרונה
ילדים, צחצחו שיניים
היה לי איזה 2 לילות שלא ישנתי בכלל בכלל וככה לא ציחצחתי וראיתי את ההשפעה, לא נעים
לא כאבים כאלה בשיניים מתחת לזה הכל דם שכזה
למרבה המזל לחזור לצחצח "מתקן את זה", הלוואי זה היה ככה לגבי שחור מתחת לעיניים (מחסור בשינה או יותר מידי מסך של מחשב)
אולי זה ככה ואני לא יודע, בכל אופן זה מפריע פחות כי זה לא כואב אז בסדר...
היה לי עוד לקח בסגנון לצחצח שיניים
אני יודע שאני לא עשיתי כלום מהחלק ה"ספורטיבי" שאמרתי שאעשה בחופש
כמו בחופש שעבר
אבל זה הרגל שירד בזכות בצפר שסיפק לי שיעורי ספורט מציקים באופן יחסי אבל טובים כנראה
להחזיר את זה זה לא הכי קל בעולם, לעשות את זה גם לא היה
נראלי היה רק שבועיים או חודש ממש ממש טובים שהיה לי את זה בחופש הגדול הקודם ואני לא מרגיש שזה היה כשהוא רק התחיל למרות שיכול להיות
אחרי זה זה ניהיה שבועי המשיך לבצפר ולבסוף ירד, עם המידע המבאס שהגב שלי "שבור" (עקמת S גנטטית, ניתוח או לא תלוי באיך שהמצב ישתנה עד לינואר, כולנו מקווים שישתפר)
אני גם כנראה חוזר קצת לאנימה, האמת שאני שמח לגבי זה כי יש לזה השפעה על הרגשות שלי יחסית ואני נורא שמח עם ההשפעה בנוסף לכך שזה משהו לעשות עם הזמן שלי שהוא כנראה לא פרודקטיבי in the slightest
אני לא יודע אם כבר רשמתי כאן מה אני רוצה ליום הולדת ה-16 שלי
אבל זה אותו דבר לגבי הסיכויים שאקבל משהו מהם
אני אסתפק בסכין שרציתי עוד קודם
ובללירות ברובה פעם ראשונה (:
במקומות הבטוחים האלה שאני לא יודע למה יש אותם
סתם לנסות עם איזה "רישיון זמני או נצחי של סמכות" לגבי הדברים האלה
אני לא מחפש לירות למישהו בראש, רק קצת ניסיון בדברים שאני חשוף אליהם באופן קבוע בכל מקרה
עדיין יש לי מחשבות אכזריות מזמן לזמן למרות שיש את הזמנים האלה שאני רוצה שהכל פשוט יהיה "שמח ומושלם" בצורה שזה עדיין מעניין ומגניב
ואגב, המצב הזה קיים ש"הכל בסדר" אנימה הצליח להוכיח את זה
קיים שם, כנראה לא כל כך במציאות -_-
כל אחד וחלקת הבעיות ההוגנת שלו.
אה לגבי הבריאות - כואב לי מתחת ללשון משהו מוזר לחלוטין, כנראה בזכות זה שלא ציחצחתי שיניים (זה קרה ממש לאחרונה, עדיין לא 100% תקין)
אבל נקווה שזה גם יעבור ולא יפריע לי לדבר, בינתיים לא נראה שזה הפריע לדבר אבל לא באלי שזה יהיה בעייתי יותר ממה שזה כבר (סתם מציק ולא נעים בכלל)
הרגלי האכילה שלי מעולם לא היו בריאים, למזלי מספיק כדי לא להרוג אותו וזה כנראה הולך להשאר ככה
אסיים עם זה שלמקרה שציפיתם שאדבר על הריון ואכזבתי אתכם עם הפרסום הזה
מצד אחד אני די רוצה להיות כזה אבא יום אחד שילד את הילדים שלו לאהוב את שם המשפחה
ואפילו שכזה, מצידי להתחיל מחר
אבל איכשהו כנראה יש לי מה ללמוד בעצמי לפני שאלמד אחרים
פעם היה הרבה יותר נוח להתייחס לעצמי כ"חסר ניסיון"
כרגע הניסיון החסר זה פשוט נראה מיותר שאין, אין לי כוח.
(אגב לא מדבר על זה הרבה, גיל 15 אחרי הכל - אני עדיין בתול P: ועם הבריאות שלכם בישראל יש המאבדים את הבתולין בכיתה ז' -_- למרבה הנוחות רוב הבצפר או לפחות 100% מהכיתה שלי בתולים לא פחות ממני)
כינוי:
מקס לזרב רודריגז
בבלוג זה
בכל הבלוגים
