רציתי לרשום כבר כמה ימים אבל לא יצא לי להכנס לכאן

היה לי הרבה רעיונות ושטויות וזה לא שחסר לי עכשיו, בהחלט יש לי מה להוציא או לפרוק

בסדר

אני גם לא זוכר איפה פעם אחרונה עצרתי

אה אני רואה - לא במקום רע מידי

האמת שאני לא בטוח אם הרבה ישתנה, אפשר לומר שהכל אותו דבר

אתמול או היום בדיוק אמא שלי תפסה אותי עדיין על המחשב כשהיא התעוררה (כן מאוחר בלילה)

אני כמעט תמיד ככה בשעה הזאת פחות או יותר, פעם ראשונה אבל "נתפסתי" על הבוקר מאמא שלי

אבא שלי ידע במקרים שעשיתי את זה וסופי שבוע היו קלים יותר כי אף אחד לא התעורר רק 5:30 שעות לתוך הלילה

היו מקרים שעל הקצה אני כיביתי את המחשב

מעניין אותי איך היא ידעה שאני ער, הדבר היחידי שעשה איזשהו רעש היה המאוורר המוחלש של המחשב שלי ולצערי המסך עדיין היה דלוק, היה צריך להיות לי יותר שכל כמה שניות לפני לכבות את המחשב ולהיות במיטה

בכל אופן כנראה 5:20 אני חייב לכבות את המחשב בכל מחיר או לפחות את המסך או לפחות לישון כשהוא דלוק?

לא שיש לי סיבות להשאיר אותו פתוח אבל לפעמים קורה שצריך להוריד דברים למרות שכבר לא כל כך הרבה

אני חשבתי על החודש הבא ובתוכניות שלי יש בעיקר בריאות

"חודש הבריאות"

אה כן לגבי עזרה!

התקשרו אלינו מאיזה חרא (כן ככה קוראים להם, מעכשיו)

לאמא שלי התקשרו

ואמרו לה שיהיה לי מבחן בתחילת שנה (יודעים)

ואפשר ללכת כמה ימים לפני (שבוע בערך)

"קורס"

מה שאתם רוצים

"להתכונן"

לימודים קיצר, כנראה בבצפר

וגם יעזרו בעבודת קיץ

איזה עבודת קיץ - אני לא יודע.

אם זה לא מספיק, הכל תמורת תשלום נאה

בדיחה? הם רוצים כסף, והאמת שלא חצי שקל או 200 שקל, אם אני לא טועה 1000 או 1200 ש"ח

אני רק רציתי חיים נורמליים

ברגע ששמעתי את זה זה היה יותר מידי חשוד

אבל כשדיברתי עם אמא ואחותי "שום דבר לא בחינם"

עקבו אחרי כדי לקחת לי את הכסף או לעזור לי?

עוד דברים שאני לא יודע זה מה הרמה שאני עליה, אמא שלי דיברה עם המורה ואני ילד אדיש

אני לא הולך להגיד שאני לא אדיש

but you know what

למה לי להקשיב לשטויות שאנשים מדברים אלי

זה לא שאתם חסרי נקודה לחלוטין

אבל ממלאים את זה בכל כך הרבה שטויות ותקוות ודברים לא מציאותיים או אמינים

ככה שיוצא אולי שהרעיון הכללי שלכם נפל לי מה"איכפת"

תפסיקו לזיין את השכל, מבוגרים

איך עדיין מותר לי להגיד מבוגרים בכלל, אני חושב על הגיל שלי יותר מידי לאחרונה

כנראה אני די רוצה להיות בן 16 או משהו סוף סוף

לא מספיק כאב לי, העזרה בתשלום במתמטיקה שהזכרתי למעלה תיהיה על היומולדת שלי

יהיה לי איזה יום אחרי אולי

כבר אמרתי מה אני רוצה? אני חושב שאעדכן קצת את הרשימה של דברים שאני רוצה

חיים נורמליים, הייתי אומר חיים מרגשים וקלים

אבל זה לא עובד ככה כנראה

אני ישבתי הרבה והסתכלתי שנים ביסודי, ככה שאני סומך על ההבנה שלי של "כיצד דברים עובדים"

בדרך כלל, אחרת ממה שאנשים כל הזמן מתארים

אבל זה הכל חלק מזה

אומנם זה לא מסובך להסכים עם מי שאומר "החיים קשים"

וכל אחד שיסתכל עלי יגיד לי שהחיים שלי הם קלים

נעים לי לשמוע את זה ולדעת שאחרים חושבים ככה, אומנם אילו זה באמת היה ככה הייתי שונה - בעיקר יותר שמח

העתיד רחוק לי מידי

אני צריך לעשות דברים עכשיו

אחרי שנתפסתי הלילה, רק נזכרתי כמה חזק אני רוצה לעבור דירה ולגור עם מאור

לא היססתי לדמיין או לחלום על זה

או על הדברים היותר קרובים שעדיין רחוקים קילומטרים כמו נהיגה או צבא

כל דבר

לא דיברתי עם מאור די הרבה זמן :/

וככה אני אזכור את החודש הזה כנראה, יולי, יצאתי בערך 4 פעמים כולל דברים מאוד קטנים

כמו היום, רק הקניון וחזרה בשביל אחותי, שגם לה היה יום מרתק שאתן לה לספר לאנשים במקום לספר כאן בלי קשר שכזה

אני צריך אוזניות חדשות, לפרט על רשימת הבעיות שיש לנוכחיות? אוזניות למחשב, לא לאייפוד

אני צריך אייפוד חדש, מחכה לאייפוד 5

וכנראה האייפוד יקח כמות משמעותית של זמן

עדיין אין לי את הספר לעבודה באנגלית - זה לא שהייתי עושה אותה לפחות לא בחודש הזה. מחר היום האחרון שלו...

הדיאטה שלי (לא) עדיין אותו דבר

אני מתכוון לתזונה, אני לא אוכל שום דבר שונה ממה שאכלתי לפני 4 שנים

מ-2008 אני רוצה לעבור דירה ולאכול חביטה כל יום מצידי

חביטה אומנם זה לא מהארוחות בוקר הנורמליות אבל זה משהו

פיצה זה כן

ואז אני מהרזים ביותר בכיתה

אני חושב שבאוגוסט מתחשק לי או יותר "הגיע הזמן פעם נוספת" לעשות משהו ספורטיבי

לא להגזים כנראה כמו פעם קודמת, רק להתרגל להתאמן קצת, הגב שלי לא במצב טוב

למרבה המזל אולי, זה גנטי אז זה לא משהו שאני יכול להרגיש רע לגביו "אוי אני כזה חסר אחריות"

האחריות והאדישות שלי זה לכיוון האדישות (ואני לא יודע מה יקרה עם זה, הנה לכם דוגמה לאדישות שלי חחחח)

כנראה הבעיות שלי הן "אפשר לתקן על הקצה"

לפני ניסיון חיים מה שלמדתי

כן או לא

או שהצלחתי להציל את זה

או שנפל וזהו, לא קרה כלום

תמיד כדאי להציל

לא לבכות על חלב שנשפך

כשהחלב נשפך החיים ממשיכים איכשהו, זה נראה עכשיו אם החלב הזה ישפך אז ישפך המון - אבל אולי אקבל את ההזדמנות לחיות נורמלי

אני עדיין בשיקולים האלה

"חיים נורמליים או לסבול קצת בשביל חיים איכשהו טובים יותר אחר כך"

הסביבה שלי ללא כל ספק בכיוון של האפשרות השניה, חיים נורמליים זה כלום בשבילם

כל מי שהיה במקומי היה מצליח בקלות גם לסבול את המחיר הזה, אני לא יודע לגבי פיסיקה אבל שאר השטויות בכיס הקטן רק בגלל הגישה שאני מראה ומה שיש להם באמת, ביחד זה "מושלם"

למרות שאני לא הייתי אומר הכרחי שיש להם משהו שלי אין

"כוח", זה לא שאני חסר סבלנות

אבל אולי נהייתי קצת "בואו נגמור עם זה" כי למה לא?

דברים כיפיים שנגמרים זה לא תמיד דבר רע, יש מספיק אז מקבלים עוד

נראה לי אני יוצא מהנושא לחלוטין כבר

אוקי בדיוק הלכתי לאכול והנה כמה דברים רלוונטיים כשאני עוד כאן

אמא שלי אמרה לי ללכת לישון באופן אנושי

קודם כל זין

זה עד אוגוסט כמובן, מחר אולי

למה? אני לא יודע, זה לא שאני לא הבנתי אותה אבל להשאר עד מאוחר לא הראה לי חיסרונות עד עכשיו חוץ מחוסר הנעימות כשאמא שלי מפריע לי לעשות את זה

לפעמים הם גם באו להגיד לי להיות בשקט (לעזאזל, אני עושה די הרבה להיות בשקט תתקינו קירות ודלת אטומים בחדר שלי כל עוד אני גר בחור המסריח הזה, וכן הוא מסריח מאוד)

מעבר לזה "אני לא רוצה לכעוס עליך שוב פעם" זה לא נעים גם לי, אז אל תכעסי כאילו? לא אמרתי את זה אבל זה די הצחיק אותי

אני רואה בלי בעיה שהיא תשים את עצמה רגע במקומי ותבין שזה לא בעיה להיות ער עד מאוחר, אפילו אבא שלי עושה את זה מידי פעם (לא מאוחר מידי אבל, כמו שאני עושה בבצפר בערך 2 גג)

וכאילו לא רוצה לכעוס אל תכעסי זה באמת, באמת כל כך קל

כי למי איכפת?

והנה מקום שאולי האדישות שלי מוכיחה את עצמה יעילה פעם נוספת

אחרי זה אבא שלי הציע לי שוב פעם לטעום את המשקה פירות שלהם

כל הכבוד, אבל כבר טעמתי את זה 100 פעמים ונמאס לי קצת

אז אמרתי את זה ואז קיבלתי את הלקח הזה של "אתה לא מעריך מה שיש לך" בחפירה מלאה שטויות כמו תמיד, צחקתי כל הדרך כי למה יכולתי לצפות? פעם הבאה להיות אדיש יותר ובמקום להגיד "100 פעמים טעמתי את זה" פשוט "לא" יספיק אני מקווה, הוא בהחלט הגזים עם התגובה אבל כבר ראיתי את זה אז לא לקחתי את זה קשה, "אתה לא הייתה במצב שאין לך שום דבר בכלל" אז אולי יהיה לי מזל להיות בזה יום אחד חשבת על זה?! אני באמת, באמת אשמח להיות שם כשזה לא בבית הנוראי הזה

"תנאי השרדות", "חיים נורמליים" משהו שאפשר לשרוד איתו, לא כזה באלי להיות כושי שלא אכל או שתה שבוע.

גם דברים שהם קצת "לגרד בתחתית", בלי פלילי אבל

עוד מעט אערוך את התמונה שאתם רואים למעלה, אעשה חצי ממנה בצבעים הפוכים או משהו בשביל הקטע - נראה אם אלך עם הפוכים לגמרי או פשוט לכיוון הפחות שמח

זה יהיה חצוי קיצר

10, זמן לשחק. הלוואי היה אפשר לשחק בשעות נורמליות כשיהיה לי מותר לצעוק כלומר כשאין אף אחד בבית

בעצם שהמיקרופון שלי מקולקל לא כזה באלי לשחק אולי

נראה

מצפה לחודש הבא, יום אחד אלמד מי יודע

לסיום, בימים האחרונים נזכרתי כמה אני מעריץ ענקי של Ratchet & Clank וראיתי משחקים שלמים (הכל לחלוטין) מה-3 שיצאו לפלייסטיישן 3 (כי לא יכולתי לשחק בעצמי) וכה אני מחכה למשחק הבא בסדרת Future

All 4 in One זין על זה (לא רע, לא טוב - בטוח לא מעניין, הסיפור לא ממשיך וזה לא מעניין אותי כל כך גם אם כן, זה לא חלק מהסדרה)

יצאו 4 משחקים לפלייסטיישן 2, שיחקתי את כולם חוץ מהראשון - אז ראיתי גם את הראשון, שיחקתי מזמן וסיימתי את כולם לחלוטין (100% כמה שהיה לי כוח - ביסודי)

וכה, השלישי היה הכי טוב

ברביעי גיליתי שהם די הרסו אבל משחק אז משחק...

אני לא יודע מה אעשה עם עצמי אז אל תשאלו

אני עדיין רוצה סכין, אני עדיין רוצה לירות ברובה אמיתי ביום ההולדת או "לכבוד" יום ההולדת

אולי, יום אחד אקבל חיים נורמליים, ואם לא אז חיים טובים

יום אחד החיים שלי פשוט יהיו פשוטים והכל יהיה בסדר

עכשיו אני כנראה חי ליום הזה, בעזרת השם לא "ליום שיצילו אותי מהסבל החברתי" שהיה לי ביסודי

למרות שאולי כן "ליום שיצילו אותי מהסבל המשפחתי בבית ומבית הכלא של החדר שלי"