אני אתחיל עם זה, שהיחידי שמזיין לכם את הרגשות זה אתם

למרות שאני מסוגל להבין למה אתם יכולים להגיד "תגיד היי לפעמים"

חבר מהעיר שלי התעצבן שאני לא אומר היי אף פעם

כל הכבוד לו שהוא יכול "להסתדר בלי להיות חבר שלי" אבל ממש לא איכפת לי

הוא גם שאל אותי אם אני יודע איך זה להיות לבד, לכו לתחילת השנה הזאת ותראו איך זה הסתדר לי

הוא היה די כועס בסה"כ, שום חלק מזה הוא לא הבעיות שלי - זה שטויות.

רוצה לדבר אז תדבר איתי בכיף "למה אתה אף פעם לא רוצה לדבר?"

"לא איכפת לך משום דבר?"

וגם אני מגיע לחלק הבא, אם הוא היה שם זין על השטויות האלה, הרי שום דבר שהוא אמר לא רלוונטי

הכל, הכל יצא מהתחת

אולי אני אפילו אהיה שמח שהוא יכעס עלי בגלל שעשיתי משהו יותר גרוע מאשר לא לדבר איתו כמה ימים בגלל שאני סתם תקוע בבית

אבל כנראה בכל זאת אצטרך לחכות כמה ימים עד שהוא יתפוס את עצמו

ואם הוא היה פי 100 יותר רציני ממה שהוא צריך לגבי הטימטום הזה וישנא אותי עכשיו זה כנראה הבעיות שלו לחלוטין, לא אשמתי שהוא לא איתי באותו הבצפר שעכשיו זה יפגע לי במעמד החברתי פתאום לא נראלי, אם יש לי משהו אחר לשים לב אליו בנוסף

עכשיו לדברים שלא יפתרו את עצמם אלה עם אתם מסתכלים שנים קדימה:

היומולדת שלי בקרוב

עם זאת, הלימודים שלי למתמטיקה + העבודה באנגלית

אפשר להגיד בכלל "בצפר"

העובדה שיגמר לי החופש הגדול מהר יותר רק מבאס

אני מת לדעת איך יא' יתחיל ויהיה בדרך כלל, אני מקווה שמציאותי ולא קשה, אם אני מסתכל על זה י' הייתה שנה יחסית טובה ביחס לקושי

אומנם בגרויות ועצבים, אבל יש סיכוי שיכולתי למנוע את העצבים בעצמי, כמו שאמרתי למעלה

ממה באמת איכפת לי? מעצמי? אני לא חושב שאני כל כך נרקסיסט אבל יכול להיות

אני די מתגעגע למאור, אבל אתם לא תראו אותי "למה את לא מתחילה איתי שיחות"

אני חי בסדר גמור עם הספק ש"אני זוכר שהיא בחו"ל" לא בטוח מתי היא חוזרת או מה, העיקר שהכל בסדר ואני בטוח שבקרוב נחזור לדבר (:

אם יש לי דאגות או משהו להרגיש רע לגביו באמת

זה כנראה הולך להיות בצפר

שניה נכנס לי משהו לראש שהכעיס אותי אז אני חייב לספר לפני שהאספר למה בצפר זה מעצבן

אז אמרתי לאמא שלי שאני רוצה לירות ברובה אמיתי והכל, והסכמתי להרשם לחוג של ירי רובה אוויר או אמיתי או משהו רוצה

היא אמרה לי שזה קרוב ליסודי הישן שלי, שאני שונא עם כל ליבי מאוד חזק בזכות עבר ששכחתי כבר - פשוט מקום רע

אמרתי שאני מעדיף להרשם לחוג ליד היציאה של העיר המסריחה, שבמקרה הוא הזה עם רובים אמיתיים "אתה בכלל יודע איפה זה?"

למי איכפת איפה זה?!?!?!?!?!!? פאק!!! זה בעיר או קרוב לעיר? מצידי אלך לשם ברגל - אני יכול להשתמש בקצת בריאות זה לא סופר מרחק הליכה אז זה ללכת קצת יכול להיות נחמד, אני תקוע בבית במילא

אוקי. חזרה לבצפר, זה כנראה הולך לתפוס לי בביצים די חזק עכשיו, לא יודע מאיזה תאריך אבל בקרוב מאוד אתחיל לחזור ללכת וללמוד

ומפני שלא עשיתי שום דבר בנושא לחזור יהיה קצת קשה

לדעת משהו באמת... זה המחיר של "אני חייב להשאר במגמה הזאת ולענות על התנאים שלה"

כל הרבה בשביל "קצת מעל הממוצע"

כולם רואים עתיד גדול, אחלה מוטיבציה בשבילכם אבל לי לא איכפת, אני יודע שהחצי הגדול של הפיצה הזאת הוא שקר

והחצי השני בכלל לא טעים.

אחותי אמרה יותר מפעם אחת שהסיכויים שמישהו יצא רופא מהכיתה שלי הם משהו כמו 0% והיא צודקת ב-100%

היחידים עם סיכויים יהיו האחד שסיים את הבגרות במתמטיקה השנה מרוב גאונות

ואני הייתי נותן קצת יותר נקודות ל-Try Hard אחד ספציפי, רק בגלל הקושי המשפחתי שלו ואולי קצת המאמץ הכללי + התוצאות

וכשאני אומר קושי משפחתי, אני מדבר על זה שיש לו ערמות של כסף ועדיין מכריחים אותו לעבוד הכי קשה בעולם עם מעט שעות על המחשב, בניגוד אלי

ראיתי מישהו באינטרנט אומר שהילדים יצאו בסדר כמה שההורים יותר מעורבים בחיים שלהם

זה נשמע אמיתי בעיני, אני יכול להבין את זה

זה גורם לי לשאול אם אני יצא כזה טוב, אני מעריך את ההורים שלי והכל אבל כבר סיפרתי הרבה בעבר שנמאס לי מאמא שלי קצת :/

לא נחמד להגיד אבל חסר לכם לזיין לעצמכם ברגשות אחר כך לי בתגובות

אבל לשלוט לעצמכם ברגשות בחלק הגדול של זה

יש חלקים שאי אפשר לעשות כמעט כלום וזה החלק הבריאותי, אם כואבת לכם הבטן הדבר היחידי שאתם יכולים לעשות זה לנסות להרגע ולדעת שזה יעבור אחר כך ...

חוץ ממקרים כאלה הדבר היחידי הבא שידפוק לכם את הרגשות בלי שזה יהיה אשמתכם זה כנראה יהיה

אנשים אחרים שיהרסו לכם את המצב

אנשים עדיין מסוגלים לעצבן, אתם עדיין יכולים לעשות דברים נגד זה כמו - להרגע

אבל אתם לא תאשימו את עצמכם במקרים האלה ולכן אין לי ברירה אלה להזכיר אותם

אם המקרה למעלה זה אני עצבנתי אותו עם השטויות שהוא אמר לי, זין על זה

הכל יגמר אצלו גם ככה

מתנות ליומודת שלי? כבר מזמן לא ביקשתי כלום אף פעם, המחשב הנייד הזה זה כנראה מזל שקיבלתי ליומולדת האחרון

ומי יודע, כנראה המתנה האחרונה

עכשיו אני רוצה משהו קטן שפשוט לא יתנו לי, סכין

בסוף לא תיהיה לי ברירה למצוא זמן נוח ולהביא לעצמי סכין לבד

מי יודע, כנראה בגלל שהכל מסביב ליומולדת שלי תפוס אולי ביום ההולדת שלי יהיה לי כוח לקחת 2 אוטובוסים רק בשביל לקנות לעצמי סכין

אני אבדוק קצת את המפה ואולי אבלה קצת בסנטר, מעניין אותי עם יהיה פוטנציאל שאזמין אנשים או מה אעשה אחרי שאקנה במידה ואקנה

אני בהחלט אשמח לעשות משהו ליומולדת שזה לא מתמטיקה

אני לא יודע מה אני שונא יותר, זיוני שכל או זיוני רגשות, אבל זה כנראה משתלב ביחד כי שניהם מציקים לי מספיק שאזיין לעצמי את הרגשות

או שאגיד לאחרים שהם מטומטמים ולצערי, אהיה גם צודק

"צו ראשון" ושמעתי כבר שטויות על הצבא מחברים, לי כנראה יש עוד איזה שנה ככה לחכות

אסיים עם זה, אמא שלי אמרה לי שכשהייתי קטן חסכתי כסף "לקנות בית" וכשהיא אמרה לי שזה לא יספיק (...) אמרתי שאני צריך סה"כ חדר ומטבח

אני חייב להודות שמה שחשבתי פעם לא השתנה באופן משמעותי, חוץ מתוספת השירותים אני בכיף אחיה בבית קלסטרופי שיש בו את הדברים הנחוצים ביותר ל"חיים בטוחים ובריאים"