שבוע האורחות שלי בפנימייה התחיל

אני חייב להודות שלא שקלתי לשמוע מוסיקה בזמן שאני מתקלח, זה נשמע כמו רעיון מצוין

הידידה הצמודה (?) של ניקה משוכנעת שכדאי לי להשקיע במתמטיקה וכל הידה ידה הזה

היום ללא ספק היה אחד המשעשעים ביותר בחיי

שיחת הקבוצה הייתה לגמרי בכיף

חברת האנימה של בלה מהפנימייה הקדישה לי המון מהזמן שלה מאיזה סיבה שלא תיהיה

הכל מגניב וזה, אני לא יודע איך אני רוצה להתבטא בנושא הזה

למי אני מתכנן להתחבר בפנימייה? החלוקה לא מסובכת מידי, הבנים יחסית מאוחדים בצורה מסויימת מלבד לבודדים שמתפצלים לכיוון הבנות וגם זה לא רציני, כולם באותו בניין וביחד בחדרים

השותף הנוכחי סבבה לגמרי

מעניין אותי עם חבר הילדות מהעיר יצטרף, נראה כבר

מורכב כמה שזה יהיה, עשיתי כאן כיף חיים היום ולא עשיתי כזה הרבה

ניקה בפני עצמה, *נשיפה החוצה* נמאס לי "לבכות" שאני לא יודע

היא רק מנסה לשבור אותי או משהו שאעזוב אותה?

אין מה לספר - ... כמה שאני אשפר את מה שאני יכול, כמה שאשקיע

הכל היא זורקת לפח, אני לא הידידות שלה או עומר המתנשא המעפן

נראה כאילו היא מתחילה להרשות לעצמה לנצל אותי

ואני עושה את מיטבי לבקש את רשותה ולהיות זהיר כמה שאפשר

כל העיניין הזה, כל מה שחשבתי או שאני חושב או שרשום בעבר

זה הרבה זמן, זמן יקר

מתי אצליח? מתי אשבר?

אני חושב שעכשיו כשפרק הזמן היקר הגיע לתשומת ליבי, ה-14 לפבואר זה תאריך השינוי

*השינוי*

מה יקרה ישתנה ישתפר יהרס והכל עד אז... זה יהיה "הרגע הכי הטוב" ואולי "האחרון"

משם - יהיה לה עד פורים לתפוס אותי

ומאז אוכל להחליק לאט לאט לאיזה כיוון שיתחשק לי

עשיתי המון, אין לי זמן לכתוב עכשיו

מחר מבחן במתמטיקה - FUCK

אני לא סובל את השיר הפתטי הזה, אבל לטובת קוראי הבלוג שאולי מזדהים.

זה השיר האחרון שאני זוכר ואין לי כוח לחפש משהו רציני (אולי אערוך מחר)