הוא הופיע משום מקום

לא באמת ידעתי כשהוא הופיע

בן על-מוות, חסר כאב

לובש ג'קט שחור, כזה שהייתי מדפיס עליו סמל בית ספר

חולצה אדומה, מאוד אדומה.

מכנס קצר אבל לא מידי, שחור לחלוטין - כתוב משהו ביפנית

אם היו אומרים לי שהוא השטן, היה איזשהו סיכוי שהייתי מאמין להם.

אבל לא היה לו קרניים או כנפיים או זנב מכל סוג שהוא, לפחות לא שראיתי

התחלתי לשמוע רעש מהמחסן יום אחד, ב-11 בלילה

הוא הרביץ לדלת, כנראה בכל הכוח

הדלת מעץ המסכנה, הוא הרביץ המון

פתחתי והוא כמעט נפל החוצה

"מי אתה?"

הסתכלנו אחד על השני

"אתה!"

אני אודה, אם הייתי מוצא אותו כנראה הייתי שם אותו במחסן בעצמי

לא יודע למה

הסתכלתי על הדלת של המחסן מבפנים, לראות כמה נזק הוא עשה

מכובד

אם הייתי משאיר אותו שם עוד קצת הוא היה שובר את הדלת

"מי אתה?!"

הוא לא דיבר יותר

הוא תפס את עצמו, הוא תפס איזה מבט בעיניים

נכנס חזרה למחסן, סגר את הדלת (הייתי איתו בפנים, הדלקתי את האור)

וחזר למלאכתו

המשיך לשבור את הדלת עם הידיים שלו לבד

פסיכי

חשבתי להסתכל לו על הידיים, אין סיכוי שהוא לא פצע את עצמו!

הוא גם בעט

הוא לא הפסיק עד שהוא שבר לחלוטין את הדלת של המחסן שלי

כשהוא סיים, נראה כאילו הוא מצא קצת אושר

"טוב, מחר הולכים לקנות דלת חדשה למחסן." (היא גם ככה הייתה ישנה, מישהו היה צריך לבוא ולשבור אותה בשבילי...)

נתתי לו לישון במחסן

למחרת, בחנות הדלתות, הוא רצה לשבור כל דלת שהוא ראה, לפחות ככה זה הרגיש

אם לא את הדלתות, אז את הקירות.

תהיתי למה הוא לא לקח אחד מהכלים במחסן לשבור את הדלת שלה, היה שם פטיש, מסור רגיל ואפילו מסור חשמלי

מברגים כדי לפרק אותה נורמלי אפילו אם הוא היה רוצה להשאיר אותה שלמה

אבל הוא לא היה צריך לעבור, הרי פתחתי את הדלת עבורו.

בחרתי דלת חדשה למחסן, קניתי 2 למקרה שהוא ישבור אחת מהן שוב

מפני שלא ידעתי מה לעשות איתו והוא לא ענה לשאלות, הבאתי יעוץ, לא מומחים אבל בכל זאת, משפחה

"מה לעשות איתו?"

"איך הוא נכנס לך למחסן אם הוא היה נעול?"

"הוא לא יענה לאף שאלה אז אני יודע בדיוק כמוך"

"ועל ההופעה בלי ההזמנה שלו הוא שבר את הדלת?"

"לא הייתי קונה דלת חדשה לולא היה שובר אותה"

"הוא שייך לבית משוגעים, אנחנו ניקח אותו לשם עבורך"

"לא צריך, אני אקח אותו, אולי הם ימצאו שם פתרון עבורו"

אפשר לחשוב שבדרך כלל אנשים היו פונים למשטרה עם אנשים כאלה, אבל זה קיצור תהליכים

הגענו לבית המשוגעים

"מה אתם עושים כאן?"

"הוא הופיע אצלי במחסן ושבר את הדלת, אני חושב שהוא שייך לכאן"

"בטוח שאתה לא זה ששייך לכאן?"

הוא ברח ...

חזרתי הביתה ומצאתי אותו שוב במחסן, הפעם לקח קרשים מבחוץ ושבר אותם להנאתו

לקחתי חתיכת בשר על צלחת ונתתי לו לאכול, הנחתי שהוא לא יהיה טבעוני, כמו שאר העולם היום

הוא קבר אותה בגינה, החזיר לי את הצלחת

נתתי לו סנדביץ' עם ירקות

"אתה צריך את זה יותר"

הוא דיבר!

"למה לא תאכל?"

"אני לא אמות"

ומכאן הסקתי שהוא בן על-מוות, כבר איתי יום שלם ולא צריך אפילו ביס.

בהמשך היום, הוא אסף קרשים ואכין מדורה

קרשים אחרים הוא שבר להנאתו

הוא מצא ניירות מיותרים, עיתונים וזרק למדורה, הכל בגינה שלי

והחלק הכי טוב? הוא עשה הכל תוך כדי שהוא צורח וצועק, לא נורמלי

למזלי השכנים שלי מבוגרים מידי כדי לשמוע אותו

הגיע הלילה

נתתי לו לישון במחסן שוב

למחרת חזרנו לבית המשוגעים

"אל תברח הפעם!"

הוא נשאר, וכשהבחור בקופה החליט לקחת אותו הוא שוב דיבר

"מי אתה בכלל להחליט שלמישהו יש מחלה נפשית?

איך אתה יודע מה נחשב להתנהגות נורמלית ומה לא?

איך אתה העזת להחליט שאם משהו שונה מהנורמה, הוא בהכרח לא בסדר?"

הוא תפס את הבחור מהקופה עם שני הידיים והרים אותו למעלה

"עם חיים מסכנים כמו שלך, אתה שייך לכאן בדיוק כמו כל השאר הכלואים"

הוא הוריד אותו ונכנס לקופה, משם הוא לקח מפתח המאסטר והמשיך לדרכו

האיש בקופה "מה אתה חושב שאתה עושה?!"

הוא רץ אליו וניסה לתפוס אותו, אבל לא הלך לו מי יודע מה.

בן העל-מוות תפס אותו שוב, הפעם הוציא אותו מחוץ לבית המשוגעים ונעל מבפנים

הוא שאל אותי "אתה הולך לנסות גם לעצור אותי?"

"תעשה מה שאתה רוצה"

הוא שיחרר את כולם בבית המשוגעים

חייב להודות, זה הרגיש נחמד לראות את כל החיוכים שלהם

החלטתי לעמוד לצידו ואפילו לקחת חלק במעשה

בסוף זה הרגיש כאילו שנינו הולכים ביחד ומאחורינו צבא, כמעט פרטי

כולם היו לבושים רגיל, לא הרגיש כאילו מישהו מהם היה כלל משוגע או שייך למקום ההוא

יצאנו מבית המשוגעים והאיש מהקופה המאויש ישב ליד הטלפון הציבורי והסתכל במבט של "הם לא נורמליים" אבל לא העז לדבר

כל בית המשוגעים היה מוקף במשטרה

שאלתי אותו "מה עכשיו?"

"בוא נשמע מה יש למשטרה להגיד"

ולא מאוחר יותר הם הכריזו "הרימו ידיים וחזרו חזרה אל התאים שלכם מיד!"

"ועכשיו כששמענו אותם, אפשר להתחיל להתקדם"

הוא לבד התקדם לעבר אחד השוטרים שמכוון אליו רובה ומפחד על חייו, כנראה היה שוטר שהרבה שכרו (או שזה גיוס?)

הוא תפס לו את הרובה וזרק לרצפה, והמשיך להתקדם מחוץ לעיגול של השוטרים

החלטתי לחלק אחריו, ואחריי המשיך כל התור

הם הכריזו שוב "עצרו מיד אחרת נירה!"

הוא עצר, אז כולם עצרו - חצי מכל הצבא כבר יצא מהעיגול שלהם

"תירו על מי? הולכי רגל תמימים?"

כבר מזמן הפסקתי להבין מה קורה

מעניין מה אומרים בחדשות

אני מדמיין משהו בסגנון *פסיכים שחררו את כל חבריהם מבית המשוגעים היום ועכשיו המשטרה תעצור את כולם ותחזיר אותם*

לבסוף הם עצרו רק אותי ואותו, בית המשוגעים איבד את עסקיו ואני מניח שהאנשים ממנו חזרו אל ביתם בשלווה

לפחות אני מקווה, ייתכן שהחזירו את כולם פנימה איכשהו בלי שנדע

הכניסו אותי לתחקיר

הבאתי להם את תעודת הזהות שלי

"למה סייעת למשוגע לשחרר את כולם?"

קצת יותר מבטיח שהם כנראה החזירו את כולם אבל מי יודע

"למה לא?"

"אובכן, מי החבר שלך?"

"הוא הופיע אצלי במחסן, אני יודע בדיוק כמוכם אלא אם הוא סיפר לכם משהו על עצמו"

אני מנחש שהוא לא דיבר אליהם בכלל

"טוב, יש לך את הזכות לעורך דין - בקרוב צפוי לך משפט בו תואשם בשחרור של כל האנשים מבית המשוגעים, את העונש השופטת כבר תגיד לך."

יצאתי החוצה, שם הוא היה

"לא פגעת באף אחד?"

"לא"

"אמרת להם משהו?"

"בכלל לא"

"אתה רוצה להגיד לי למה שיחרננו את כולם?"

"למה אתה עזרת לי? אותה סיבה, הם לא שייכים לבית כלא שנתנו לו שם יפה יותר."

זה גרם לי לחשוב - הכניסו אותם לשם כי הם עושים נזק לא?

"הם לא עשו דבר לאף אחד, רק עשו כרצונם - ורצונם לא התאים לאחרים אז החליטו לכלוא אותם"

כמעט כאילו הוא קרא לי את המחשבות

חזרנו הביתה, לישון

ולמחרת!

"אנחנו צריכים עורך דין"

"בדיוק לא! אני אעשה את כל הדיבורים בבית המשפט, אל תוציא אגורה מהכיס"

וככה הלכתי איתו לבית המשפט, סומך על האיש הזה בעיניים עצומות בלי שידעתי עליו דבר

איך הוא יעשה את כל הדיבורים אם הוא בקושי מדבר אי פעם?

"האם זה נכון שאתם אלו ששיחררתם את כל המשוגעים?"

שנינו אמרנו כן

השופטת הקריאה את העונש

"העונש על שיחרור כל האנשים בבית המשוגעים ועל הנזק הכספי בסך מאות אלפי שקלים שנעשה הוא 10 שנים בכלא עם מקסימום אבטחה"

הוא לא אמר שהוא יעשה את כל הדיבורים?!

והנה תורו

"כבוד השופטת, מי קבע שאלו הם אכן משוגעים וזה הוא מקומם בכלא ההוא?"

הוא המשיך

"אני מניח שזה אחריות של מומחים, אבל מומחים למה? למצבים נפשיים?

הם יודעים מה אחרים מרגישים? הם הסתכלו להם על הנפש וקבעו שזה מטורף השונה משאר האוכלוסייה ולכן יש לבודדו?

ולמה יש לבודד אותם אם הם אכן שונים במובן כזה או אחרים בהרגשות שלהם?

אנשים פצועים פיזית הולכים לבית חולים ומקבלים טיפול או מסתדרים, אנשים שעברו טראומות נפשיות מקבלים טיפול או מסתדרים - תלוי בחומרת הנזק וברצונם

אנשים עיוורים מקבלים תמיכה מיוחדת לעיוורים וגם אנשים חירשים, הם זכו לחיים בדיוק כמונו

אז אנשים שונים נפשית לא יכולים לקבל תמיכה זהה ולזכות לחיים האלה? במקום להכלא בניגוד לרצונם!!

מה שהם לא עשו שהיה מובדל מספיק שהביא להחלטה שיש לכלוא אותם שם, הם בדיוק כמוהו (הוא התכוון אלי) וכמוך, בני אדם"

נחמד מצידו לא להחשיב את עצמו לבן אדם, אבל מה הוא באמת?

השופטת "אתה לא יכול לפחות לזהות את עצמך? אפילו החבר שלך לא יודע איך קוראים לך"

אולי לה הוא יעשה את הטובה?

"מי אני לא ישנה דבר, לא עבורך, לא לחבר שלי, לא למשטרה, לא למשוגעים, לא לחבר המושבעים, לא לשאר האוכלוסייה ולא לבעלי החיים"

Good Point

מעניין מה השופטת תחליט? כנראה הוא לא יתן חיים קלים לאנשים לזהות אותו בשפת הדיבור שלהם

הסוף. (ההמשך יבוא?)