אני מתכנן לעשות איזה רשימת top 10 של דברים שאני אוהב

אולי אני אשים אותה בצד במקום להקדיש לזה פוסט שיעלם לו עם השנים

בכל אופן, אני פה לדבר על דברים אחרים

דברים פחות הוגנים, דברים שאני לא תמיד מבין

הדברים שמתסכלים אותי, מה שבאמת מפריע לי בחיים

איך זה יכול להיות שבודקים אותי על דברים שאני לא יודע

אני לא מבין מה ההיגיון מאחורי זה

זה כל כך מציק

זה לא כמו בית ספר 

ההבדל הוא שבבית הספר לא היה לי איכפת 

ולפעמים פייר, הייתי אמור לדעת דברים

פה אין ספק, אפשר ממש להצביע "הנה שאלה שעל חומר שלא נקרא עדיין" 

בבית ספר כשדבר כזה היה קורה, היו פשרות

מישהו היה חוטף על הראש והתלמידים היו יוצאים מורווחים גם אם לא מגיע להם כלום בפועל 

במכללה הדברים היו כל כך צפויים שהציונים גם הם היו קלים להשגה

אני כנראה יתחיל תואר מתישהו בשנה הבאה

יצא עדכון מסריח לקונטר

לא יכחו לחכות עד שאני אגיע הביתה 

זבלים

מחר בית

וגם סופ"ש 

בדיוק הצטננתי משום מה

ורציתי דווקא לעשות משהו להתקדם או לפחות למלאות את מה שאני צריך עם החומר

אין, זה סתם זין

מעניין מתי אני אלך לישון

מעניין אם אני אראה בסוף את שני הפרקים שהבאתי לפה

רציתי לפרמט פה מחשב נייד

מעניין אם אני יעשה את זה

שרפתי זמן על הפלאפון וקצת מהחבילה, אני חייב לחסוך 

גם היום אני לא אטרח להביא שיר

וזה לא כי יש בעיה להביא שירים מהפלאפון

פשוט אין לי כוח, זה לא כמו מחשב מספיק כדי שיהיה שווה לי כל הטאפים האלה להעתיק לינק מלוכלך 

החלב שקדים של תנובה מטונף, אל תקנו אותו

פשוט לא טעים

אם מישהו בתנובה בדיוק מצא את מה שכתוב פה

תתקנו את זה

יש הרבה חלב שקדים שעשו מלפניכם ועשו אותו טעים או לפחות לא דוחה לגמרי, גם אתם יכולים 

זה גם ככה מעבדת כימיה כל דבר איתם

חבל שכחתי להביא חלב סויה נורמלי מהבית או משהו

למה החיים כל כך בזבל

אני מתכנן פה שינוי תדמית די גדול לבלוג הזה ואני אפילו לא בטוח איך הוא יראה בסוף

אןלי קצת יותר לבן

האמת שלא, אני אקח השראה מהעיצוב של קיטקט שעשו נכון אנשים חכמים

ולא כמו העיצובים המסריחים המודרניים שהחברות האלה שאוהבות פשטות שזה כולם היום יכולים לדחוף עמוק לתחת השמן שלהם

מי שצייר את הדברים בios 7 ומעלה זה ילד קטן וזה שאנשים חיים עם הנראות המבזה הזאת זה פשוט ביזיון מוחלט

אז לעצב משהו מעפן ולקרוא לזה מודרני רק מפני שזה שונה לא הופך את זה יותר טוב

לצערי אני נפלתי בפח הזה עד שהגירסה יצאה ברשמי

והיא הייתה כל כל נוראית

היום כבר יש 8 ו9 בדרך בטח, כבר אין לי אייפון מרוב ביזיון

ואז גוגח למדו מהם, פשוט בושה וחרפה אין חי מילים 

והסיבה שאני מאושר עם אנדרואיד, זה בגלל שאני לא שואל את גוגל איך הפלאפון שלי נראה

ואם העיצוב הישן יותר עדיף לי אני אהיה עליו

ואף אחד לא יכול להכריח אותי לעדכן

והם לא הצליחו לתקוע לי בתחת את ההתראת עדכון שהם יכולים לדחוף לעצמם

סוף סוף קצת להתפרק

יש לי אנרגיות מאז יום שלישי

חשבתי לחפש את מואי ובנות אחרות מהתיכון באיזה מקום ומצאתי יותר ממה שציפיתי

זה נתן לי ממש כוח כאילו, הייתי על סף דכאון

פשוט שיפר חי את המצב רוח לראות אותם, גם אם זה היה ממש מזויף

אני לא יודע אם אני אי פעם אראה אחת מהבנות שאני זוכר מהתיכון אי פעם בחיים שוב

ואם כן, מה יהיה עד אז? 

מה הן עברו כבר עכשיו שאני לא יודע? 

ניקה עברה דברים שלא אזכיר כאן

מואי הייתה טהורה לחלוטין, אני לא רוצה לחשוב בכלל מרוב היכרות עם המציאות הזאת

השאר לא היו טהורות כל כך, חלק יותר חלק פחות חלק אני לא כל כך יודע

אז בשנה וחצי הן כנראה עשו דברים שאני לא יכולתי לדמיין אפילו

אם כבר דיברנו על דברים כאלה

רמת הסירוס שחטפתי בשנה וחצי האחרונות הייתה די רצינית

הייתי במסגרת של 0 בנות במכללה, בקורס וגם בטירונות 

עכשיו בסדיר, אני לא יכול להעיד שיש כל כך בנות כמו שהיה אז

מה שיש עכשיו זה יותר עמיתים לעבודה, והמין הביולוגי שלהם לא חשוב

ואם זה לא עמיתים לעבודה זה שוטפים לכליאה המאסיבית הזאת

למסגרת הזאת יש נסיבות, אבל רק אחרי שהייתי בא אני באמת יכול להעריך אנשים שרוצים שלום או אלו שהיו בה במקומות אמיתיים ולא ג'ובניקים כמוני

אבל יש שני דרכים להשיג שלום, אחת זה לסגור אל "נעזוב אתכם עזבו אותנו" והשנייה זה להשמיד את האויב

ברגע שלא יהיה עם מי לעשות מלחמה לא תיהיה מלחמה

אנחנו לא טיפוסים של האופציה השנייה פה בישראל

והאופציה הראשונה כל כך רחוקה ולא ריאלית שאפשר פשוט להעביר נושא ולחכות ליום אחר לדון באותו הדבר

אני מצטער המחנה הלא ציוני, אתם לא תביאו שלום

בטח שלא מרצ

ואני לא יודע מי עוד דוגל בזה

אל תקחו את זה כקול נגדכם, תקחו את זה כ"בוא נוכיח לו שהוא טועה"

אני אשמח להיות טועה, באמת שכן. 

החיים הם רעים בהרבה מקומות וטובים בהרבה מקומות 

אם החפיפה הזאת הייתה יותר הגיונית, החיים שלי היו טובים כמעט בכל מה שאני רציתי כי לפחות הייתי מבין שמה שאני עושה באמת יש פה איזה מטרה עליונה שצריך לשרת ולא צריך להתמודד עם איזה שטות מגוכחת

אבל יש עוד אופציה

ואולי ככה אני צריך לגשת לכל הסיפור

מה אם השאלה הלא הוגנת שקיבלתי היא בכוונה

הרי האנשים פה לא טיפשים, הם יודעים מה אני יודע ומה לא

למה שישאלו אותי משהו שאני לא יודע

זה מתוך איזה כוונת זדון

זה יותר מתוך הדגמת התפקיד

התפקיד שאני נמצא בו, מביא אתגרים לא צפויים

אני יכול לראות פה את זה

אנשים פה נתקלים עם תסכולים מהסוג הזה בדיוק ברמת היומיום 

שאומרים "סעמק, מה עושים עם החרא הזה" 

וזה לא רק ההתמודדות שהיא חלק מזה

מה שאסור זה לוותר

צריך פה ללכת עד הסוף, ללכת חזק, ולפתור את הבעיה

וגם כמה שיותר מהר שזה פקטור אחר כבר, אני נוטה לחשוב שהוא פחות רלוונטי אבל יהיו מקרים

בטוויסט מאוד מאוד לא צפוי, המפקד שלי עוזב

מה זה אומר להמשך, וואלה לא יודע

זה מאוד מפתיע, עלה דרגה, 3 שיחות וחצי והוא עוזב פתאום

אני לא יודע אם אני אוהב את המקום שהגעתי אליו

כאילו

האמת שאני כן אוהב את המקום הזה 

הבעיה היא שאני לא אוהב אותו עכשיו

אלה אני יודע שאני יאהב אותו אחר כך

עכשיו זה נאחס

זה כמו שבכיתה ז' כבר רוצים להגיע לכיתה יב' ולסיים בית ספר

אבל כרגע אני אשמח רק לכיתה ח', כי משם ואילך הזמן עובר בהרבה יותר כיף ממה שהוא עכשיו

עכשיו הוא בסדר יחסית טוב, פשוט בעתיד הרבה יותר טוב. 

יש הבדל משמעותי

אני מחכה שיבוא הבא שיגיע לכיתה ז' פה ואני אהיה קצת פחות בודד, שמועות שיהיו כמה אבל זה יקח עוד 3 או 4 חודשים כשאגיע לאמצע החפיפה

לא איכפת לי איפה אני יעשה תואר

אני זוכר ובטוח שכתבתי פה איפשהו שאני לא רוצה בכלל לעשות תואר

וזה נכון

אני גם לא צריך תואר בשביל להגיע לאן שאני רוצה בחיים ולקבל מה שצריך נכון להיום

יש 2 סיבות שאני כן עושה תואר

1. זמן צבא זה לא הזמן שלי, אז כל דבר שאפשר לסחות ממנו - כדאי. 

2. זה כל כך חשוב וכל כך קריטי להתקדם עם זה בחיים, העובדות בשטח הן שאין מצב בעולם שאני יעשה את זה אחרי צבא, ואז אפשר להסתכל על 1 שוב

השילוב של שניהם מוציא שזה מספיק חשוב כן לעשות תואר והזמן הזה גם ככה לא שייך לי, אז אם תוך כדי שאני מביא את מה שאני מחוייב למדינה אני מרוויח מזה משהו שצריך למרות שאני לא באמת רוצה ואיכפת לי כל כך, בקיצור למה לא. 

איפה אני יעשה תואר לא איכפת לי, אני יודע שזה יהיה במדעי המחשב

כשאצא מהצבא עם מקצוע ותואר, למצוא כסף לא תיהיה בעיה

מה שצריך לעשות חוץ מזה להתקדם בחיים במטרות שעדיין לא שמתי בצד

זה לחפש אישה

האמת ממה שזכור לי המטרות העדכניות כן נמצאות בצד, אולי צריכות ניסוח מחדש

אז הנה

אני צריך אישה בשביל לעשות ילדים

לסיים צבא עם תואר בשביל לקבל עבודה עם מסכים כסף לממן את המטרה הראשונה

וזה סיכום חיים בגדול

עכשיו אני מתרכז במטרה השנייה והמשנית מבחינתי, יש עוד 5 שנים ארוכות בצבא ואני מאוד רחוק מתואר מהסוף ומהכסף

לגבי המטרה הראשונה, אני חושב שכשאתחיל את התואר יהיו אטרקציות חדשות

עד אז אני אנסה לראות מה יש מסביב ולפשפש קצת אבל הפוטנציאל הוא נמוך, קשה להשיג פה קשר עם בני אדם

חדר מלא באנשים ואתה מרגיש לבד

אחותי הייתה עוזבת כאן מהר מאוד

בצדק, את הטירונות היא בכלל עזבה בטיל ואני לגמרי מבין

קשה לי לחשוב ששרדתי את זה

כמה אפשר לחפור

לילה טוב

זין בתחת, הייתי צריך ללכת הביתה.