אני רוצה להתייחס כאן, לכמות הלא מבוטלת של הטעויות המביכות שעשיתי בחיי

על חלק אני מתחרט יותר, על חלק פחות ועל חלק כלל לא

האם למדתי את הלקח? ייתכן

אני משתדל להאמין שכן

טוב, אני בטוח שעשיתי פוסט על הטעויות הממש ישנות

וגם דיברתי על לא מעט טעויות תוך כדי שהן קרו כאן

אבל אני אסכם כאן טעויות מאז היג' ועד היום

אתייחס כאן גם לדברים שאינם טעויות אבל אולי "milestone events" שצריכים להירשם כאן

אז ככה

בכיתה יג' עצמה לא היה שום דבר

הקורס בצבא היה בנים בלבד

אחרי הקורס, נפגשתי עם בלה

ואז בראשון למרץ הגעתי למסקנה שהייתי חייב לעשות איתה משהו, יותר מבדרך כלל

מה הטעות כאן? שלא עשיתי כבר משהו באותו היום/הרגע

אבל זה בסדר

באפריל, מתישהו לא זוכר מתי, אמרתי נלך על זה

כאן הייתה טעות ממש חמורה

לא הלכתי על זה

אין לי צל של ספק שרשמתי כאן על החוויה הזאת,

אין שום דבר שמרגיש נורא יותר מאשר להתחרט על זה שלא ניסית

הרי המתמטיקה כל כך פשוטה

אם אתה מנסה יש סיכוי להצליח

ואם לא, אז אין

אין שום סיכוי

100% כישלון, אם לא ניסית.

אבל המחיר של הטעות הזאת הוא אישי בלבד

במאי ניסיתי, סוף סוף?

אולי באגרסיביות מידי

איזור הידידים, מי שלא מכיר מוזמן לחפש בגוגל, תפסיקו לחיות מתחת לאבן

האם זאת טעות? טוב, זה עדיף על לא לנסות בכלל, זה דבר ראשון

אז זהו

מה למדנו?

אל תלך עד הסוף בפעם הראשונה

אגרסיביות מידי זה נכון.

אומנם מה בדיוק הייתי אמור להגיד, "רוצה לצאת איתי", אה רגע, אנחנו כבר בדיוק יוצאים

טוב האמת שהיום אני יודע מה הייתי אמור להגיד ואיך לעשות את זה

פחות לקפוץ עליה

יותר ease into it, לתת לזמן קצת לזוז ולהעלות את הקטע, "יו, אנחנו צריכים להיות ביחד"

איזה טמבל, זה מה שרציתי לעשות בהתחלה לא?

טוב הנה לכם, אבל הי, לפחות שיחררתי את מה שהיה צריך לצאת

fast forward, אוקטובר-נובמבר

לא זוכר

כאן הייתה הטעות שעליה יאמר לימים

Butchered

איך להרוס קשר שלך עם ידידה 101

היא אמרה לי משהו שלא הצלחתי לקחת בקלות באותו הרגע

איזה מסכן, לא יכולתי לעשות דבר

כמובן שהיא לא תיקח על זה אחריות

הפאדיחה הייתה שלקחתי קשה משהו שלא היה אמור להיות כזה

פאקינג בולשיט

באותו זמן, ה-mindset שלי היה שונה לגמרי ממה שהיום

אבל זה בדיוק מראה כנראה כמה שזה היה שגוי

בקיצר אחרי שהרגשתי את כל הזוועה הזאת

גם ניסיתי שוב באגרסיביות להגיד לה...

למה בכלל

מה חשבתי

כן

מכאן זה הלך לטמיון

איך אומרים, יותר קל להרוס מאשר לתקן

אני לא רואה שום תקווה להחזיר דברים, לא למה שהם היו פעם

בטח שלא למשהו טוב יותר

בכנות, זה כנראה נגמר

באותו הזמן אני אפילו לא הבנתי כמה חמור היה הנזק הזה

אבל הורדתי את עצמי שם לרמה שלא תואמת למציאות

וכנראה אני לא אצליח לצאת משם בלי להיעלם ולחזור מישהו אחר

אבל זה רק בהנחה שאיכפת לי ממה שנשאר

בשנה האחרונה השקעתי מאמצים בלהניח למחשבה הזאת ולהוריד הילוך

להתעסק בכל דבר אחר שהוא פי מיליון יותר חשוב, בכל מקרה

וזה עבד

חבל שביזבזתי את הזמן שלי על זה

אבל למדתי את הלקח, הנה דוגמה, על בשרי, מה לא לעשות וכמובן למה לא לעשות את זה.

חבל שהמחיר הוא הקשר עם אותה ידידה, אבל זה מת בשבילה באותו הרגע

אני מניח שהדברים האלה קורים

אני בכוונה לא נכנסתי לפרטים הקטנים של מה בדיוק קרה

אפילו אני לא מסוגל להתמודד עם ה-cringe שמלווה עם זה

מביך

זה לא מה שאני היום

טוב

בלי כוונה הפוסט הזה יצא מוקדש לבלה ולאיך שהרסתי את הכל בידיים שלי

מצד אחד זה לא אשמתה

מצד שני, זה לא שהיא מושלמת

היה לי משפט יפה על העניין הזה

איזה משפט יפה, הנה מה שהיה לי, ציטוט:

That charm didn't work

It hurts a lot, and I'm suffering a lot.

זה בנוגע למה שהיא אמרה לי אז שפגע בי כי... לא ידעתי יותר טוב.

בנוגע לעתיד האופטימי יותר

What doesn't kill me, makes me stronger.

אתם יודעים, אולי בזמן האחרון אני מצפה ממנה להתנהג בצורה מסויימת

מה שירגיש לי כמו באמת ה-bare minimum של כבוד למישהו שמכירים היטב

וגם זה לא קורה

ולכן אני נוטה לחשוב שזה באמת גמור

אבל הטעות כאן זה שאני בכלל מצפה למשהו

מה היא כבר תעשה? תגיד לי מזל טוב ביום ההולדת שלי?

היא כבר דחתה את ההזמנה לפני זה עם המילים מזל טוב

איזה יופי

אין לי כל כך זכות להיות לא מרוצה

אה רציתי להעלות עוד נקודה, פחות רלוונטית

באיזה קטע, רק 3 אנשים באמת טרחו לשלוח לי מזל טוב לפני יומיים

אחד זה האולר, יפה האמת

השנייה אחת אחרת שדחתה הזמנה עם סיבה מוצדקת, מכבד

והשלישי באיחור קטן אבל לא חשוב

זה כמובן לא כולל משפחה שאמרו בזמן

מה קרה 21 זה כבר לא גיל חשוב?

בקבוצה של הקורס לא נזרקה מילה, כנ"ל בקבוצה של האירוע עצמו

גם לא מאנשים שאני מכיר, לא מהמדור ולא מהצבא באופן כללי, בדיוק 0

טוב, למה אני מצפה

אה כן, איך אני סוגר את הנושא עם בלה בכלל

יש לי נטייה למרוח שיחות איתה איכשהו שזה מרגיש כאילו אנחנו כן מדברים כמעט

אבל ירדנו מהעץ הזה עכשיו אני מניח

מחר כבר לא יהיה כלום, ספק אם יהיה משהו בחודש הקרוב בכלל

היא לא תרצה ממני שום דבר

היא לא הציע להיפגש במקום, לא להביא לי את המתנה שהיא רצתה להביא עוד משנה שעברה

מה שנחמד אצלה זה שהיא לא תנצל אותך, ככה שאתה יכול להיות בטוח שאם היא תפנה אליך יש לזה משמעות

אבל עכשיו כשאין שום משמעות, אין לנו נושא שיחה ואין לי שום כוונה להמשיך ללכת לתוך קיר של מבוי סתום

אבל כמו קודם, נשמור על האופציות פתוחות, לא קרה שום דבר רע

אני אשמח להיות מופתע אם משהו ישתנה

Farewell, old friend