שבוע שעבר שלחתי לבחור עם המבט המופתע הודעת מזל טוב בפייסבוק.

הוא התחיל איתי בחתונה של אחותי בדרך לא דרך,יצאנו לדייט לפני שנה.. הדייט היה מייגע,חכיתי שייגמר ולבסוף לא יצא מזה כלום.

הבחור עשה רושם של אדם טוב,קיבלתי מידע מאחותי שהוא באמת כזה.

בן 27 יש לו מבט מופתע בעיניים,הוא ממש גבוה,רזה מאוד ושניינו ביחד זה ברוך ושרוך מערוץ הילדים (:

יש לו חוש טוב לסטייל,הוא מודע לצו האופנה ויש לו טעם טוב בנעליים.

תימני אבל בכלל לא קמצן.

מאמין באלוהים אבל לא שומר שבת.

אוהד הפועל ת"א.

אין לנו תחומי עניין משותפים,הוא בעל ידע בסיסי ולא מעבר.

בעל 12 שנות לימוד בלי להיות נוכח בלימודים.

אדם טוב,משפחתי.. הוא דואג לי וגם לאחותי,מסתבר.

לחוץ חתונה.

דיברנו המון בטלפון בהתחלה זה נמשך כמעט 3 חודשים עד שנפגשנו.

הוא היה חסר ביטחון,חסר עמוד שידרה,לא החלטי,לא נחוש מספיק,הססן,שאפתן וחופר כמוני.

לפי ספר החוקים פלוס ופלוס לא עובד ביחד.

אנחנו מתנהלים מאוד דומה בחיים שלנו,אבל אני לעומתו ב2 שלבים מעליו.

לזכותו ייאמר שהוא אדם טוב וזה מה שהחזיק את הקשר בינינו.

כשיצאנו לדייט ההוא הכל השתבש,אצלי כמובן.

לא נמשכתי אליו פיזית, לא תיכננתי נשיקה,הזמנתי שוקו ולא נגעתי והוא שתה אותו,הוא הזמין צ'יפס והייתה שיערה בצלחת,היינו הזוג היחיד במסעדה,חיכו לנו עד לסגירה ועמדו לנו על הראש,הוא הוציא ארנק משנת תרל"ח (עם סקוצ' משמיע רעש!!!) ובנוסף ספר את העודף.. השיחה כל הזמן נתקעה ושזה קרה הוא שאל על אחותי כמו תמיד.

לא ידעתי איך לסיים את מה שלא התחיל אז נתתי לזמן לעשות את שלו ולבסוף כתבתי שאני לא פנויה לקשר רגשית , לא רציתי לפגוע בו.

חידשנו את הקשר שבוע שעבר.

תמיד הוא התעניין בי ועדיין, קורא לי מאמי וכפרה,שואל כל רגע מה חדש ומה קורה.. למרות שלא התחדש כלום מלפני שנייה וכלום לא קורה בדקה אבל זה לא מה שהפריע לי.

שונה מפעם קודמת הפעם הייתה לי אנרגיה אחרת ממנו,הוא שידר לי חוזק,ביטחון,סיפר לי על התוכניות שלו עליי,חיזק אותי,עודד אותי,החליט בשבילי וידע עליי יותר ממה שציפיתי שיידע.

הבחור החזיר לי הודעה, מה זה הודעה.. מגילה!! על כך שאני מתנהגת כמו בת 70 לא יוצאת,לא נהנית מהחיים (כאילו הוא כן) ועוד הטיח בי האשמות ודברים נוספים.

זה הדליק אצלי משהו, זה הצית אצלי ניצוץ זה הזכיר לי למה זרמתי איתו בפעם הקודמת שזה רק התחיל, הוא אדם טוב.

ופתאום ראיתי אותו באור שונה,הרגשתי איך הקשר בינינו מתחיל טוב,הרגשתי חוויה מתקנת.

אז באמת זרמתי,דיברנו פתוח,דיברנו שונה. הרגשתי שיש מקום לשינוי והתנצלתי על מה שחשבתי אז.. אבל אז הכל התהפך בחזרה.

הדבר היחיד שהפריע לי בו יותר מכל,זה הפה המלוכלך שלו.

תמיד הוא הכניס לי בדרך לא דרך "ברכה" .. מטומטמת,מפגרת ואפילו אמר סתומה.

זה קרה בפעמים קודמות וזה קרה אפילו שבוע שעבר אבל תמיד העמדתי אותו במקום.

אני אמרתי אז ואומרת גם היום, זה לא עובר לי בגרון.

אתה יכול להגיד הכל,אתה יכול לדבר חופשי.. קללות לא עוברות אצלי בשום צורה.

זה הבסיס,כבוד!!!

אני לא זוכרת את עצמי מקללת באופן ישיר,אפילו לא בצחוק. לעיתים נדירות אני מקללת אבל גם לא באופן ישיר אולי סתם ברגע של עצבים. אפילו לא בין האחיות שלי,מזמן זה לא היה. אין קללות,נ-ק-ו-ד-ה!!

לא מעניין אותי כלום,תכבד אותי וזהו.

שבוע שעבר הוא השחיל סתומה למשפט,אמרתי לו תכבד אותי אל תזלזל עוד מילה כזאת ואתה לא תשמע ממני אני רצינית, הוא אמר לי את יכולה להגיד לי גם אמרתי לו כשאתה תשמע ממני קללה אני כבר לא אהיה בכלל. 

היום דיברנו בצאת שבת, הוא לא הרגיש טוב השבוע שאלתי לשלומו ואיך עברה השבת.. הוא ענה שהכל היה מצויין ושהוא עשה מרתון של פרקי הבורר.

יפה על ההספק אמרתי לו, אותי זה לא כל כך מעניין הוא אמר לי בטח לא יעניין אותך "איזה אפסית את.. !" 

מיותר להגיד שקיבלתי צמרמורת בגוף,עזבו השפלה,עזבו טמטום עזבו הכל בצד!! אתה אמיתי שאמרת אפסית ? עלייי???

התגובה שלי לא אחרה לבוא, צרחתי עליו עוד פעם? אני אמסמר אותך לקיר!!! אני לא מסוגלת לשמוע את המילים האלה!!!

אם אתה לא תכבד אותי אתה יכול לשכוח ממני,זה לא יוביל לשום מקום!!!

שוב פעם אמר,את יכולה להגיד לי גם. 

אז שוב פעם אמרתי ואפילו צרחתי אתה לא תשמע ממני גם אתה פשוט לא תשמע ממני בכלל, ונחשו מה??  יופי! שינה נושא לאחותי אז באיזה חודש היא? צרחתי עליו לתוך הטלפון אל תשנה נושא אני עצבנית עלייך.. הוא צחק.

אמרתי לו אני הולכת להתלבש נדבר.. ביי!! טרקתי את הטלפון ומאז לא דיברתי איתו.

האמת? נפגעתי.

אני לא אפסית ובטח לא לשמוע את זה ממך.

בחור אדיוט.

האינטואציות שלי לא משקרות, זה שהוא חתונה מובטחת לחוד וזה שהוא אדיוט זאת המציאות!

אני כועסת על עצמי שנכנעתי לעצמי. 

ראיתי מול העיניים שלי חתונה אז חשבתי שאני אתגבר על השאר,איך אומרים ? עץ עקום לעולם לא התיישר!

זה מבאס אותי,כי ראיתי אותנו יחד.

אפילו הרגשתי איך הקשר הזה מאיים לי על הלבד שלי,נכנס לי למרחב הנשימה,דמיינתי בזוג ,חלמתי חופה.. הסכמתי לנסות.

נעלבתי.