ההורים שלי נסעו לסופ"ש בים המלח,חמשו"ש.

אחותי הנשואה גרה אצל חמתה,רחוק מאיתנו ולא במרכז.

אני נשארתי בבית יחד עם אחותי הגדולה.

ההורים שלי סגרו את הסופ"ש שלהם כמה ימים לפני הנסיעה, יחד עם חברים ואחיות של אמא שלי.

במשך השבוע התווצרו בלאגנים,כעסים,מלחמות והרבה ויכוחים.

אני לא אוהבת להישאר לבד בבית,אף פעם זה לא קרה.. לא התנסיתי בזה ואין סיבה שזה יקרה דווקא עכשיו,או שכן?!

בנוסף לכל הטטרם גם אין לי פלאפון,יום חמישי-שישי היה יום המשפחה.

כשמגיע יום המשפחה\האם יש לי כיווצים בבטן חודש לפני. אני לא מסוגלת לשמוע שירים של אמא, אפילו הילדים בגן יודעים שאצלנו לא שומעים או שרים "אמא יקרה"-"שום אמא יקרה לי לא תהייה פה!!!" אני צועקת לעברם.

כשהאירגונים שלהם התחילו באמת להפוך לביצוע חששתי להיות לבד,התחלתי לחפש מי יהיה איתי.

מיותר לציין שכל השבוע לא הייתי עם פלאפון,אין לי!! ואין לי תקשורת עם העולם וחבל..

ביום חמישי ההורים שלי יצאו מוקדם בבוקר ואני הלכתי לעבודה.

אחותי הגדולה עבדה כפולה זה אומר שהיא חוזרת מאוחר בערב, לפי התכנון הייתי אמורה להיות לבד מ17:00 בערך..

אחותי הנשואה אמרה שהיא תגיע אחרי העבודה לבשל צהריים לה ולבעלה ולהישאר איתי עד הערב.

כל היום היא שיגעה אותי בעבודה וחירפנה לי את השכל על "למה אין לי פלאפון" חפרה וקדחה.

לפני שיצאתי מהעבודה,התקשרתי אליה ואמרתי לה שאני הולכת לרופא שיניים להשחיז את הסתימה,אחרי זה אני אגיע הבייתה.

כל הסיפור לקח לי שעה,היא נלחצה כמו לא יודעת מה. אמא שלי ניסתה להשיג אותי וגם הדודות הדואגות,כולל אבא שלי.

כשהגעתי הבייתה היא דחפה לי את הפלאפון שלה של העבודה והיא אמרה לי לא לזוז ממנו עד מוצ"ש,בכעס וצרחות של דאגה.

חייכתי אליה והיא עוד יותר התחרפנה וצחקה יחד איתי.

הם בישלו,אני נכנסתי להתקלח.. בערב הם הלכו,הייתי קצת במחשב וחיכיתי לאחותי הגדולה.

לפני המון שנים טובות בבלוג,סיפרתי על המשפחה שלי.

באופן מפתיע התיאור של אחותי הגדולה נשאר בעיינו רק עם תוספת אחת-בעיות תקשורת קשות!!!

אחותי הגדולה:

 אחותי הגדולה, היא תמיד תיהיה שם בשבילי לא משנה מה יהיה, היא תמיד דואגת כמו אמא קטנה שלי.. היא הילדה גדולה עם מוח של ילדה קטנה בידיוק כמוני רק בהבדל אחד שהיא קצת קרצייה, היא אוהבת להציק לי ולהתחיל איתי אבל בהומור ובאהבה.

היא תמיד מקרצצת לי עם הסיפורים מהעבודה שלה, לא מחסירה שום פרט, יודעת מה הולך בכל העולם מה עם זה ומה עם זה.

תמיד מחפשת אקשן ואיפה יש מכות וצעקות. היא הראשונה בכל מהומה.

היא בחורה קצת קשה היא עקשנית ולפעמים מהווה מטרד אבל אני מתה עליה..

היא תמיד אוהבת לעזור היא רחמנית ואדיבה אנחנו חושבות באותו ראש בדברים האלה הלב שלנו תמיד עובד שעות נוספות גם של אחותי הקטנה..

היא תמיד עזרה לי כשלא ידעתי דברים, ליוותה אותי לחצי מהפגישות בלשכת הגיוס כי אני לא ידעתי איך להגיע ייתייבשה 4 שעות בחוץ ולא צייצה.. לקחה אותי לטייל פינקה אותי ועדיין מפנקת תמיד, לארג'ית עד הגבול שלה אבל היא מותק של ילדה..

סביר להניח שאם היא לא הייתה אחותי לא הייתי מתחברת אליה כי היא ביישנית אבל חוצמזה אני שמחה שהיא אחותי ושמחה שהיא זאת היא..

תוספת 2014-בעיות תקשורת קשות מאוד!!!

הספקנו לריב בינינו האחיות עוד כמה ימים קודם,היא צרחה עליי שהיא לא מוכנה לעשות עליי ועל אחותי הנשואה ובעלה בייביסטר ושאני אסתדר כבר לבד.

אמרתי לה בסדר בסדר,תעשי מה שאת רוצה.

כמובן שזה הגיע מחוסר אמונה שהיא באמת תשאיר אותי לבד,אין מצב.

יום שישי הייתה לנו פעילות של יום המשפחה היה ממש נחמד, בלי אמא יקרה לי ושירים מיותרים.. הפעלת חיות,נהנתי.

שמחתי שעבר לי בנינוחות יחסית.

חזרתי מהעבודה עברתי במכולת,עליתי הבייתה ואז התחלתי להתארגן לשבת- להביא אוירה של שבת הבייתה.

הכנתי קציצות תפוח"א של עיראקיים,טיגנתי קישואים ולא חצילים.. כרוביות,סלטים,ביצים קשות לשבת ועוד.. הפעלתי מכונת כביסה ותליתי בתוך הבית,סוףסוף בלי ריח של סיגריות!!

היה לי כיף,עזר לי להתגבר על הפחד.

ופתאום אחותי הגדולה הגיעה.

קישקשנו קצת,היא צילמה לי בפלאפון שלה את מה שיצא לי ותייגתי לאמא שלי בפייסבוק.

פתאום משום כיוון שלא צפיתי התחלנו לריב, היא אמרה שהיא הולכת ואני אמרתי לה את לא!! ממש מלחמה.

אמרתי לה את סתם אומרת,לאן את הולכת?? ואז היא התחילה לשחק איתי משחקי ניחוש סטייל גלגל המזל ונחש נא, לאן היא הולכת.

אמרתי לה "תגידי נדפק לך המוח,יש לך בעיות תקשורת קשות?! תגידי כבר!!!!!!!!" מה את משחקת איתי משחקים של ילדים בגן???

לפי המשחקים שלה והצחוקים האינפנטיליים שלה פירשתי את כאילו היא סתם מותחת אותי ולא הולכת לאף מקום.

דיברתי עם אבא שלי כי אמא שלי שוחה בדנובה כמו מלכת אנגליה בזמן שהבנות שלה נלחמות, אחרי שעה היא חזרה אליי ואמרה לי שאחותי הנשואה לא מרגישה טוב,היא בהריון ופתאום היא גילתה שהפד שלה ספוג בנוזלים והיא חוששת שזה הורדת מים.

אמא שלי אמרה לי להיות איתה בקשר וכנראה שהיא תיסע לבית חולים.

התקשרתי אלייה אמרתי לה שלא משנה מה קורה שתעדכן אותי,פיקוח נפש דוחה שבת!!

מפה לשם, מילאתי מי-חם,הכנתי נרות,נכנסתי להתקלח,יצאתי.. נכנסה שבת.

ישבנו אני ואחותי בסלון והשכן התחיל לשים פול ווליום של מוזיקה מזרחית,חאפלה שהייתה היום בערוץ 24 במיוחד ספיישל יום המשפחה!!!

בין כל השירים היה את השיר בערבית הזה אני רק שומעת אותו ומתפחלצת!! כפרה אמא על החיים שלך!!

לפי ההלכה אסור לשמוע שירים ואם יש ברקע צריך להתעלם-להסיח את הדעת לדבר אחר.

אז התחלתי לקרוא מדף ברכות וצרחתי כמו משוגעת כדי להתגבר גם על הצחוקים של אחותי כשהיא מדקלמת את כל השירים. הזכרתי שהיא הרב נוח?? כשנוח לה היא שומרת שבת כשלא היא מחללת בכיף!

אחרי כל זה צחקנו אני ואחותי,כל אחת הלכה לחדר שלה נמנמתי קצת במיטה,חוששת אבל מתפללת שהיא לא תלך.

פתאום היא צועקת לי להעיר אותה לאכול ארוחת ערב ב20:00 ואחרי זה ב21:00 היא הולכת.

שוב צרחות,לא האמנתי לה שהיא תלך.

בסופו של דבר הגיע הרגע,לא רציתי לאכול התחלתי לרעוד בגוף.

אחרי זה שמתי לב שהיא מתחילה להתלבש,הלב שלי דפק במהירות, התחלתי לבכות ולרעוד, "אל תלכי אל תלכי " צרחתי אליה. 

היא התלבשה ואני בוכה ומפרכסת,הלב שלי רעד,גם יום שישי, אני שומרת שבת.. חושך מצריים ואני אשאר לבד??? לאא!! אין מצב את שומעת,את לא הולכת.. הבכי שלי התגבר,הדמעות לא הפסיקו לרדת הגעתי למצב שנהייה לי קוצר נשימה.

היא התקשרה לאמא שלי ושמה אותה בספיקר.. היא צרחה לי שבגללי היא מחללת שבת.

אמא שלי נבהלה,אמרתי לה שאני רוצה שהיא תחזור.

צרחתי באלי את אמאאא. אני שומעת את זה כל היום בגן ופתאום אני אומרת את זה??!

מה קורה לי? לא יכולתי לעצור את עצמי,התחלתי להיחנק התכווצתי בתוך תוכי.

היא הלכה לכיווון הדלת ואני צורחת יותר,אבא שלי לקח את הטלפון ואמר לה,קצת ביותר עדינות את יודעת שקשה לה.

ואני כולי בוכה ובשוק. צורחת לה אל תלכי ואם אנשים יבואו וחושך בחוץ. בבקשה אל תלכי.

אמא שלי התחרפנה עוד יותר,לקחה שוב את הפלאפון ואמרה אחותכם השנייה הולכת כנראה לבית חולים ואת בוכה, אי אפשר ללכת לנופש בשקט??

כן,הגיל בצד למעלה לא משקר,אני חמורה בת 25 מעולם לא נשארתי לבד.. אני קשורה לאמא שלי בחבל והתחלתי להתחרפן מזה.

היה לי נורא קשה,קשה להסדיר נשימה,להפסיק לבכות או בכלל לראות את עצמי ממשיכה לבד.

אמא שלי צעקה לי להירגע, הלכתי לחדר נכנסתי מתחת לשמיכה וניסיתי להירגע,דמיינתי אותה.

חזרתי לאחותי ואמרתי לה שנרגעתי וטוב שתלך,אני אהייה בסדר, היא צרחה לי "כבר ביטלתי יופייי?" והלכה לחדר שלה.

אמרתי לה בסדר תלכי,אני נרגעתי. התעקשה שלא,אז חזרתי לבכות.. הפעם על זה שהחרבתי לה תוכניות.

מילא היא הייתה אומרת לאן,מה השטויות שלה?? אז היא אמרה: "ככה זה שלא לוקחים אותי ברצינות" לא נשארתי פרייראית ואמרתי לה ככה זה שיש לך בעיות תקשורת, אם היית אומרת לאן זה היה יכול להיראות אחרת.

אחותי הגדולה התקשרה לאחותי והיא אמרה לה שזה סה"כ פטריה והכל בסדר, היא בבית.

אחותי הגדולה קראה לי לאכול אבל כבר לא רציתי,הלכתי אליה ואמרתי לה תודה ושאני מצטערת אבל פעם ראשונה זה קרה והיא צריכה להבין אותי,היא לא רצתה לשמוע.. אמרתי לה תודה ולילה טוב.

קמתי בבוקר היא ניקתה במרץ,שפכה מים.

אמרה שהיא לא ישנה כל הלילה,אבל למה את מנקה.. שבת היום!

לא אמרתי כלום על זה.

ניגשתי אליה למטבח ואמרתי תודה,ניסיתי להסביר היא שמעה ואמרה יופי,אני לא רוצה לדבר.

את אף פעם לא רוצה לדבר,זאת הבעיה שלך!

עבר הזמן בשעה 17:30 אחותי ובעלה הגיעו דיברנו.. ואז פתאום אבא שלי נכנס.

רצתי לאמא שלי וחיבקתי אותה, התחלנו לדבר על הכל.

אני אשמה,כמובן!!!

אחותי הגדולה צרחה לה,פעם הבאה תשימי אותה במלון לכלבים או תביאי לה בייביסיטר. באמת תודה שאני כלבה!!!

אמרתי לאמא שלי שאני מצטערת אבל לא שלטתי במה שקרה,אחותי הקטנה אמרה לי שאני צריכה להשתחרר מאמא שלי כי היא לא.. עצרתי ולא נתתי לה להמשיך את המשפט ואז היא אמרה רק פרופורציות !! וקבעה שאני צריכה פסיכולוג או אישפוז בכפייה מה שיבוא קודם.

ואמא שלי אמרה שאני רק צריכה בחור ככה הבעיות שלי ייפתרו.

אחרי כל זה, אני לא יודעת מה לעשות.

חלק מהבעיה זה של האנשים סביבי שהרגילו אותי תמיד להיות איתם,אף פעם לא זרקו אותי למים וגיננו עליי.

אז אני אשמה בזה? זה אתם.

אני מודעת שזה לא בסדר,לא מבחינת גיל ולא מבחינת התנהגות אבל מה לעשות?! זאת אני.

עכשיו אני אנסה לטפל בזה,איך? אין לי מושג.

היה לי סופ"ש קשה במיוחד.

גיליתי שהאנשים סביבי השתנו,שמה שאני עושה לאחרים זה פחות מרבע ממה שהם עושים עבורי,אין לי על מי לסמוך ובכללי אני לא מעניינת בהרבה, מסתבר.

ממש קיבלתי בוקס בבטן.

עכשיו אני צריכה להמשיך הלאה ולבדוק איך אני משפרת את המצב הזה.

התקף חרדה,לך ואל תחזור!!!!