אני באמת לא יודעת לענות על השאלה הזאת..

כבר חודש שלם שאני לא יודעת מה הולך בנפש שלי, מה חי או מת שם..

את דרך הביטוי שלי למצבים-התגובות,את התחושה, את הרגש שנמצא באותו רגע..

זה מתבטא בכל משהו שעשיתי בזמן האחרון..

אני כל הזמן מקטרת,הכל נראה לי על הפנים,לא מה שאני רוצה,הדברים לא פועלים כפי שאני רוצה השליטה כבר לא בידיים שלי.. אני עושה דברים בלי לחשוב, אני פוחדת מהאימפולסיים שלי אם מדובר בגן אם מדובר בחיי היומיום.

פוחדת לדבר שאני לא אפתח יותר מידי את הפה, לא יודעת מה לעשות את עצמי.

אני מבחילה את עצמי,נמאס לי ממני אני לא מכירה את עצמי.. הכל מתערבב לי ביחד:

הגן,החברות,המשפחה,ההורים של הילדים,הילדים,האירוע בכולבוטק,תמר,חגית,סימה כל הצוות,הניתוח שנדחה, מתי הוא יהיה מה אני עושה, למה אני מתנהגת ככה,להפסיק לבכות,לשתף,לצאת מחיי הבועה שלי,לצחוק,לצאת לבלות,להיות יותר אסרטיבית,לעזוב את הרגישות בצד להיות קצת יותר חזקה.. לא לפנק יותר מידי את אושר,להיזהר שזאת לא תתלכלכך בגואש,אחותי בבית חולים,אבא שלי נקע את הרגל,אמא שלי קשה לה,אחותי מצוברחת בגלל חבר שלה,דודה שלי לא ראתה אותי שנה,מה עם הלימודים,מתי אני יתחיל ללמוד, למה אני לא נפגשת עם מורן,למה יש ימים שאני לא אוכלת כלום ולמה יש ימים שאני אוכלת רק שטויות,למה ולמה ולמה ולמה ולמה ולמה ולמה ולמה????

ודיייייייייייייייי

זה לא נגמרררררררררררר

הכל ביחד..

כולם מצפים ליותר מידי

אין לי כוחות לעצמי פשוט אין לי!!!!!!!!!!!!!1

אם הייתה לי רק את התעוזה והאומץ לפגוע בעצמי בחיי שהייתי עושה את זה.

הלוואי ולא הייתי פה. למה הכל קורה דווקא לי????

למה כל העולם מת עליי? ומת על החיוך שלי? ולמה מבטיחים לי ניתוח לפני חודש ואף אחד לא מקיים.. למה יש מקרים יותר דחופים ממני, מישהו שם לב שאני קצת במצוקה? למה דחו לי את זה לעוד ארבע חודשים?!

למההההההההההה?

למה נמאס לי להיות בגן.. יש לי אנטי כלפי המסגרת הזאת אני כבר לא בטוחה בעצמי..

האני מאמין שלי נמחק.. אני עובת כמו מכונה משתדלת לספק את הצרכים של כולם

מה איתי?

זה שאני מחייכת זה אומר שטוב לי?

זה שאני לא מראה סימני מצוקה זה אומר שהכל מצויין

זה שכולם זורקים עליי זין זה בסדר?

תעצרו את העולם

תעצרו את החיים האלה

שמישהו יקח אותי

מישהו יהרוג אותי

או שמישהו יציל אותי מהלופ הזה אני עוד אמצא את עצמי בבארבנאל בקרוב

אולי אתה

אתה שם למעלה

תעזור לי קצת.. רק קצת?

אבל לא..

אני ימשיך לחייך.. כי זאת אני.

כי אני לא מהמתמרמרות

כי אני לא מספיק מאותת בסימני מצוקה

כי אני לא חשובה

כי זאת אני שוב..!!!!

מי אני?

מישהו יודע?!

שבת שלום

:\