ברשת שאני עובדת, בעיר שלי ,בגן שאני עובדת בו,במשרה שלי,בכסף שלי יש קיצוצים.
הורידו לכולנו שעות,מקצצים בחומרי ניקוי,בקניות מיותרות שיגיעו בסופו של דבר לפה של הילדים,במנות מיותרות בקייטרינג ןועוד.. בקיצור בהכל.
המצב הזה מתסכל קיבלנו התראה של שלושה ימים בדיוק ואז נכנס לתוקף.
יש לזה שם בהגה המשפטית - הרעה בתנאים ופגיעה מוחשית בשכר.
המשכורת שלי לפני הקיצוצים עמדה על 77% משרה 33 ש"ש שזה בהרצלים 3,300 ש"ח נטו בימים טובים ושעות נוספות.
אחרי הפחתה בשעות 70.5% משרה 30 ש"ש שזה 2,900 ש"ח נטו .
משמעותי !!!!
מאוד משמעותי.!
השיחה שהייתה עם המנהל על הודות הקיצוצים בכל הרשת,פיטורי עובדים וכל המשתמע מכך גרר אחריו בכי שלי.
בכיתי בשביל כולם כי זה פוגע בלחם שלנו.
שלושה ימים קודם ניהלתי שיחה עם המנהלת שלי שהמצב לא יכול להימשך כך, אני לא יכולה להתקיים ממשכורת של 3,300 בחודש עם כל החובות שלי, ניסיתי למצוא הכנסה נוספת אבל זה לא צלח. ממש שום דבר.
החובות שלי תופחים יש לי התראה מהסמינר לפני נקיטת הליכים משפטיים כנגדי עם כל המצב שהיה עם אמא שלי, נאלצתי להפסיק לימודים.
המצב לא קל.
אם זה היה הפוך פשוט היו מצמידים אותי לקיר על חוצפה אבל פה הם עברו גבול אנושי.
תמיד שומעים על מקרים כאלה ואפילו יותר קיצוניים בעולם מקביל אצל השכנים,שמורידים שכר,שעות,לא נותנים משכורות וכו'.. כשזה הגיע אליינו לשכונה קשת יום בעיר שלי שאנחנו מקבלות מינימום ועובדות בחרא כי זה גן של ילדי רווחה, אז זה קשה.
הרבה אנשים בכו והתלוננו, המצב לא פשוט.
למרות כל זה אף אחת לא חשבה לעזוב הכל חוץ ממני.
המצב שלי שונה,יש לי מינוס 5,500 בעו"ש , 7,600 ,הלוואה 2,000 ש"ח לסמינר,4,800 בכרטיס אשראי ועוד חובות לאנשים בבית.
אין לי על מי ליפול.
בשביל לצאת מהבור שאני נמצאת בו אני צריכה לפחות שלוש משכורות טובות של 5,000 כל אחת.
אני מעדיפה לעבור לטיפול פרטי.
הדבר לא קל וזה בתהליכים כבר שבוע, אני מנסה למצוא פתרון אבל אין לי.
אני יודעת שזה לא מקצועי לעזוב גן באמצע השנה, אני יודעת שזה לא הדבר הכי נכון לי לעזוב מסגרת כזו מדהימה ואת האנשים שאני הכי אוהבת ואת הילדים המדהימים האלה.
אין לי סיכוי אחר להינצל מהחרא הזה .
אני מנסה לשמור על הראש מעל המים ולהשתדל לא לטבוע אבל גם זה עומד לקרוס.
לכן אני חייבת לעזוב.
נורא קשה לי!!! רע לי, מר לי, עצוב לי וקר לי בנשמה :(((
אני זקוקה לאהבה של הילדים האלה לא פחות ממה שהם זקוקים לי.
אני צריכה את התמיכה של אנשי הצוות שמאמינים בי וסומכים על היכולות שלי.
אני צמחתי ופרחתי בגן התפתחתי וגדלתי במסגרת הזאת.
זה הפך אותי לבן אדם שאני היום ולגננת של המחר.
אין לי מילים אני פשוט בוכה כבר שבוע רצוף, זה ממש מתסכל אותי ומעציב אותי, זה נעשה בכפייה בלי שום יכולת לערער או לתקן את המצב.
אני לא מדברת על כמה שזה משפיל,דוחה ומזלזל, במישור האישי אני לא נוגעת אבל מול הילדים זה אני ועוד 8 בנות חסרות אונים שאין שום דרך לתקן את המצב. כי כשאנחנו עובדות במורל ברצפה מה נשדר לילדים ?????
הרציונאל אומר לעזוב כי עם סיפוק לא הולכים למכולת אבל הלב שלי בגן עם הילדים הקטנים שלי,האהובים שלי.
ממש מלחמה קרה ומנוכרת.
אני אובדת עצות .
מנסים לשכנע אותי לא לעזוב זה זמני אבל אני לא מרשה לעצמי להישבר, אני לא אסכים שידפקו לי בדלת או יעקלו לי את החשבון.
מנהלת הגן שלי מדהימה!!! ((((: אני אעלה את ההתכתבות שלנו בוואספ זה יחסוך לי הסברים ויעזור לי בתיעוד.
אולי זה קצת מסובך להבנה,זה בשבילי.
אני כל יום משנה את דעתי אבל הזמן אוזל.
מחר אני אלך למנהל ואגיש מכתב שאני מצהירה שאני עוזבת בגלל הרעה בתנאי העסקה מוחשיים והפרשי שכר.
אני אקבל בע"ה פיצויים וזה יעזור לי להתאושש, עבדתי רצוף שנה וחצי ואני ברשת כבר 6 שנים.
קשה לי אפילו קשה לי לכתוב על זה.
הזמן יעשה את שלו ואני אחזור אחרי תקופת הצטננות בחוק כחצי שנה.
אני אעשה את מטב המאמצים להתאושש.
הכל יבוא על מקומו בשלום.
הכל לטובה!
אני אספר על דיווחים בהמשך.
ובנימה אופטימית משהו, מישהו סורק לי את הבלוג לאורכו ולרוחבו מדלג בין השנים ולא משאיר שום עקבות.
מי אתה? אני אמות מסקרנות.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
