My Life In COLORS

אני טיפה מתחרפנת,

אני באמת אוהבת אותו , באמת,

אבל לא יוצא לי לראות אותו כמעט אפעם, וכשאני אומרת כמעט אפעם זה בערך פעם בשבוע-שלושה שבועות! שזה לא הגיוני... 

בשבוע הזה , שהיה אחד הממש קשים שהיה לי בזמן האחרון, ידיד שלי הוא זה שישב איתי מסטולה במסיבה אחרי שלא ידוע מה קרה בה. 

ידיד שלי הוא זה שישב איתי ועזר לי ללמוד מתמטיקה. 

ידיד שלי הוא זה שהיה כאן בשבילי,

הוא תמיד או בחו"ל או עסוק, אני באמת לא רואה אותו כמעט אפעם ואני מתגעגעת

וקשה לי עם זה.

ואני לא יודעת מה לעשות ><"

ביום שני הגיעה משלחתת מגרמניה לעיר שלנו ואני מארחת אחד מהם.

עד אתמול היה ממש ממש כיף ונהניתי בהכל..

אתמול הייתה מסיבה בגבעות מרוחקות במרחק שעה מהבית ושתיתי ממש ממש קצת, בתוך כמה זמן התחלתי להרגיש ממש מסוחררת

לא יכולתי לקום . 

כשקמתי לא רציתי שאפחד יראה אותי ככה, הלכתי לשיחים והתקשרתי לחבר שלי. 

נשארתי שם איזה רבע שעה עד שידיד ממש טוב שלי מצא אותי, הוא ישב איתי במשך איזה שעה

רעדתי כמו כלב בים, ובכיתי ואני לא יודעת מה עבר עליי.

וזה נראה כאילו הייתי שיכורה ולא הייתי.

לקחו אותי לאוטו עם חימום ישבתי שם עד שהחלטתי שזה הזמן להתקשר להורים שלי

אני מרגישה מטומטמת ככ. 

אוח'.