אני אחת שמחפשת עבודה

אוהבים וכואבים אנחנו באים לאזכרות,להיזכר בכם ולשמר את כל הזיכרונות,

היפים הטובים,ואפילו הפחות,שחווינו יחד איתכם.קוראים את התפילה בוכים ודומעים

אבל מבינים.מבינים את הסיבה,מעכלים כל מילה ומילה.מנקים את המצבה הכל כך

קרה,עוברים על השם,על כל אות ותאריך,מדליקים נר נשמה בתקווה שימשיך להאיר

את דרכם שם למעלה.תדעו אנחנו סולחים לכם וכבר לא כועסים אוהבים ומבינים

למרות כל מה שקרה.

יהיה זכרם של סבי,סבתי משני הצדדים ואבי ברוך אמן!

לא אכפת לי שהוא אח של אבי ע"ה,ולא אכפת לי שהוא כל הזמן מתקשר אלינו

ובמפתיע או שלא יש לומר,ומודיע לנו בחגיגיות שיש להם עוד נכדה מהבן שלהם.הוא

מתקשר אלינו פעם ב...,לאזכרות הוא בכלל מאחר או שהילדים שלו באים כמו אני לא

יודעת מה,או שהוא בא אלינו אולי לאיזה חמש דקות וגם אז מתחיל לשאול שאלות של

למה אני לא מוצאת,ומה עם אחותי,וכמה היא מקבלת,וכמה היא לא ועוד כל מיני הרצאות למיניהן מטומטמות על מה אני כן או לא צריכה לעשות.אני אומרת לו את מה שהוא רוצה לשמוע ובזה מסיימת את הסיפור.כי אני יודעת שאני יכולה להגיד לו שכמו שהוא לא ממש

"רץ" לספר לנו מה קורה עם הילדים שלו,אז למה אני צריכה.עדיין אני מודעת לזה שהוא

יותר מבוגר ממני וכל פעם מחדש אני נמנעת מלהגיד לו את זה,ואולי יבוא יום אחד שבו 

אני באמת אפסיק את ההצגה ואגיד לו את זה בלי להתבייש בעצמי אחר כך כי כבר די

נמאס לי ממנו.אז נכון הוא אח של אבי ע"ה אבל הוא לא אבא שלי ואת זה הוא יצטרך

וצריך כבר לקלוט לתוך הראש שלו!  

לא שיש לי דימוי עצמי נמוך חס וחלילה או שאני בחורה עם עשרים אלף חצקונים,
מכוערת כמו הלילה ושמנה (מלאה אבל במידה הנכונה) באופו חולני.אני מודה אני
בחורה נאה.מי ששלחתי לו תמונה יודע איך אני נראית.אבל למה פתאם כולם אומרים

לי ביחד שימי תמונה שלך בבלוג או תשלחי לי אחת? לא שיש לי בעיה עם זה,אבל

לפעמים אני רוצה להישאר אנונימית ולא בא לי שכל העולם ואשתו יראו או ידעו איך

אני נראית...אם הייתי רוצה הייתי מזמן שמה תמונה אבל היות ולא אז למה לי?
מה רע באנונימיות?

א' - בגלל הקנסות המיותרים שנותנים לאנשים עם בעלי חיים.יש רוב אנשים שלא

מנקים אחרי הכלבים שלהם וזה פשוט דוחה ומשום מה,דווקא אותם הם שוכחים.מעניין

באמת למה.מה גם שהערייה שלנו לא ממש עושה מאמצים על מנת לספק לתושבים

שלה שזה אנחנו,אמצעים לאיסוף הצואה.כי למה לא אם אפשר פשוט לתת קנסות..

לסבא שלי ע"ה למשל,היה מתקן לאיסוף צואה מהערייה שלו.אותו מתקן נעלם אבל

זה לא הנקודה,הנקודה היא שגם העירייה שלנו יכולה אבל לא רוצה.

ב' - חנייה בשישי-שבת.לא משנה מתי ובאיזה שעה של הימים הנ"ל תנסו לבוא לחנות 

לא תמצאו.ולו חנייה אחת.כי תמיד כל מי שלא גר בשכונה שלנו או חברים של אלה שגרים

ברחוב שלנו תופסים את כל מוקמות החנייה.פעם היה גם יום סטונדט שהיה בכלל

מרגיז כי כולם באו אלינו..

ג' - פינוי בינוי.רוצים לשפץ את הבתים שלנו ולשכן אותנו בבתים שכורים מטעמם,אבל עד

היום לא ממש מתכוונים לעשות משהו בנדון.העיקר נתנו לנו לחתום ולטפח תקוות..

ד' ראש עיר מושחת - למי שלא יודע או זוכר,היו כמה מכרזים שהוא כיוון לחברת איקאה שרצתה לבנות אצלנו חנות.

ה' - קניונים.אין מה לדבר.מקום נחמד אבל נורא נורא קטן.אפשר למצוא שם יותר אוכל

מאשר חנויות בגדים...אבל שויין גם זה משהו.

ו' - יש לנו את הים הכה יפה שחסמו לנו אותו בגלל שהחליטו להקים בניינים מול

הפרצוף שלנו.וגם יש עלות מסויימת לכל תושב עירוני ולא עירוני בכניסה לים.  

ז'- יש לנו בשכונה וטרינר אשכרה סוג ז'..הוא טוב אבל יקרן שחבל על הזמן.פעם

הוא לא היה לוקח על ביקור אבל משום מה בהשפעתו של העוזר שלו א' הוא כן.. 

ח' - סופר שלי - הסופר שמאז ומעולם היה יקרן.כל פעם שהיינו קונים שם היינו מוציאים

יותר ממאה - מאתיים ש"ח.היום,תודה לאל,שלאחותי רישיון (בקורב בע"ה גם אצלי)

אנחנו עושים שם רק השלמות..

ולכל מי שתהה על קנו איפה אני גרה,כן,אני גרה בראשון לציון,יותר בת-ים אבל ראשון.. :)