הגיגיה של מייפל

לפעמים בא לי ללכת אליה ולתת לה סטירה שתחזיר אותה למציאות. אני לא מבינה מדוע היא מתעסקת עם החבר של החברה שלי כשלה יש חבר. והיא אפילו לא מבינה שזה פוגע בה ואני לא רוצה לראות את החברה שלי בוכה בגללה. היחסים שלי ושלה התקררו אחרי שהיא דחפה את האף יותר מדי לתוך החיים שלי ואני אף פעם לא אסלח לה. תמיד יהיה משהו עמוק בלב שיזכור מה היא עשתה.

ואני לא מבינה למה הוא, שאמור לחשוב רק על החברה שלי, ולא צריך לייחס שום חשיבות לזמן שהוא בילה עם האחרת ולספר לה ישירות. למה היא צריכה לשמוע את זה ממנה, וכשהיא אומרת את זה בכל כך שאננות ובלי שום רגש, אפשר לחשוב שהיא באמת רוצה לפגוע בחברה הכי טובה שלי.

באמת רציתי שהקשר שלהם יצליח ויפרח, אבל היא צריכה להרוס את זה. לפעמים בא לי לבעוט בה חזק ולצרוח עליה שתתעורר ותבין שהיא פוגעת באנשים בסביבה שלה. העיקר היא רוצה חברים חדשים אבל היא משדרת אדישות יתר על המידה.

אבל שלא תחשוב שאני אתן לה לפגוע בחברה שלי, ושהוא יזהר ממני. 

~

התנצלות עמוקה על הכתיבה המסורבלת, אך אני כועסת יותר מדי עכשיו מכדי לחשוב בבהירות.

שיהיה לכם לילה טוב, 

מייפל.