לא כתבתי כאן כבר כמעט חודש וחצי, והכתיבה פה הייתה חסרה לי. ניסיתי לפתוח בלוג חדש ולנסות לכתוב שם, אך זה לא הצליח לי. כנראה שמייפל תמיד תהיה חלק ממני, חלק שלעולם לא יעלם.
הוספתי גם את הגיל שלי ליד הכינוי שלי ברשימות. אף פעם לא הבנתי למה לא הוספתי את הפרט הזה, כנראה שלא רציתי שישפטו אותי לפי הגיל. ועובדה שחשבו שאני יותר מבוגרת ממה שאני באמת. אז אני מייפל, בת 17 ובכיתה י"א. כשהתחלתי לכתוב כאן, התחלתי את כיתה י'. אני מרגישה קטנטונת פתאום.
אז 2013 הגיע וכהרגלי, לא הכנתי רשימה מסודרת. רק שרבטתי כמה דברים על דף באמצע שיעור וזהו. אני בטוחה שאכין אחת מתישהו.
עדכנתי גם את רשימת הספרים שאני רוצה לקרוא והפכתי את רשימת הפוסטים לטיוטה. הרגשתי שהיא מגבילה אותי.
בזמן האחרון היה לי הרבה לחץ, ועכשיו הכל רגוע. אני מרגישה מוזר שאני לא צריכה לעשות כלום. רק לצפות בדוקטור הו ולקרוא ספר. החיים הטובים.
אין לי יותר מה לספר כל כך. תספרו לי משהו נחמד שקרה לכם.
ודרך אגב, חיבוק וירטואלי לכל אחד שמנחש מי השניים בתמונה בראש הבלוג.
להתראות,
מייפל 
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
Miss Maple