הגיגיה של מייפל

אני מרגישה ממש גרוע עכשיו. בכמה צעקות אני יכולה לגרום להמון דברים לא טובים לקרות ואני יכולה להרוס דברים מבלי להתכוון ולהיות אנוכית ומגעילה. הלוואי וידעתי להיות סבלנית יותר ולא לצרוח כל פעם שמתחשק לי.

בא לי לבכות, ואני בטוחה שזה יגיע מאוחר יותר. הלוואי והעולם היה עוצר ונותן לי זמן להירגע.

אמילי נכנסה בשקט לתוך הספרייה, וסגרה מאחוריה את הדלת. שמלתה השחורה שהגיעה לה עד ברכיה ונעלי האולסטאר המרופטות לא התאימו לשאר הבנות שהיו שם, עם מכנסי ג'ינס קצרצרים וגופיות. היא בירכה לשלום את הספרנית, שלמזלה, זאת הייתה הספרנית הנחמדה שחייכה אליה בחזרה. האוזניות הלבנות נתקעו בתוך אוזניה ומנגינת פסנתר נעימה עלתה לרקע כשאמילי החלה לחפש אחר הספר שלכבודו עלתה לספרייה.

היא החלה לחפש בין המדפים, עוברת כל ספר בהעמקה, כדי שחס וחלילה לא תפספס את הכותרת של הספר. לאחר חיפושים רבים, הספר לא נמצא. אמילי לא התייאשה והלכה לחפש בהחזרות של הספרים, אבל היא לא מצאה את הספר. היא הוציאה את האוזניות והלכה בכבדות לקחת את תיקה, שנח ליד הדלת. היא הלכה במבט מאוכזב, והספרנית שהבחינה בה מיהרה להגיד, "חמודה, מה קרה?" אמילי הסתובבה אליה עם הבעה נבוכה.

"פשוט שהיום הוא יום הספר, ורציתי לקחת ספר חדש לקרוא. אבל אני לא מוצאת את הספר שאני רוצה." היא אמרה.

הספרנית קמה בחיוך רחב והלכה לחפש את הספר בשביל אמילי. שתיהן חיפשו במרץ, אך שוב לא נחלו החיפושים הצלחה.

אמילי הודתה לספרנית, והלכה לעמדה שיש בה המחשב. "אל תתאכזבי, חמודה, אני מבטיחה לך שאני אחפש שוב."

באותו רגע, אמילי הבחינה בספר, הוא היה בין ספרים רבים שנחו על שולחנה של הספרנית, דחוס בין שני ספרים עבים. היא שלפה אותו משם בזהירות, ליטפה את הכריכה עם הכיתוב "אלגנטיות של קיפוד", ואמרה בחיוך, "זה הספר."

את הספר "אלגנטיות של קיפוד" עדיין לא יצא לי לקרוא, אפילו שאני רוצה מאוד. לא הצלחתי למצוא את הספר כשעליתי לספרייה לפני כמה ימים, אז אני אצטרך לקרוא אותו מאוחר יותר כי 800 עמודים מלאים בטטיאנה, אלכסנדר ואנתוני מחכה לי על המדף.

לא הצלחתי לחגוג את יום הספר, אפילו שאין לי מושג איך בכלל חוגגים אותו. אז הסתפקתי לכתוב קטע קצר יומיים אחר כך, כך שעשיתי משהו קשור בזה.

שיהיה לכם המשך שבוע טוב,

מייפל.

מייק הסתובב ביער הירוק, מביט על הפריחה שהחלה. מגוון הפרחים הצבעוניים היו מרהיבים ביופיים והוא השתדל לא לדרוך עליהן. במרחק כמה עצי אלון גבוהים, הציץ ראשה של נערה בעלת שיער ערמוני, כאילו היא נחה עם גבה על העץ. הוא התקדם אל עץ האלון שעליו נחה הנערה, וכשהגיע, הוא יצא אל אחו ירוק, מלא בציפורים מצייצות וקרני שמש חמות. אגם כחול בצורת אליפסה השתרע במרחק כמאה מטר מן עץ האלון. 

הוא הסתכל על הנערה וליבו איבד פעימה מרוב שהיא הייתה יפה. היה לה שיער ערמוני שנטה לכתום, מתולתל בקצותיו, אף סולד ושפתיה היו אדומות ומלאות. היו לה נמשים מעטים על אפה ולחיה וגבותיה היו דקות וישרות. עיניה היו עצומות והיא נשמה בשלווה כשידיה נחות על בטנה. היא לבשה שמלה מבד קליל ולבן שהגיע עד ברכיה, עם כתפיות עבות והיה צמוד אליה מתחת לקו שדיה. רגליה היו יחפות ועורה היה בהיר.

היא ישנה עמוק, כי כשמייק התקרב אליה היא לא שמעה אותו. הוא הבחין בתליון שענדה לצווארה, בצורת דולפין עם אבן חן קטנה וכתומה במרכזו. הוא כרע על ברכו וברגע שעמד לגעת בפניה, היא התנשמה עמוק, כאילו יצאה הרגע מהים. עיניה נפקחו לרווחה והיה להן צבע זית עמוק. היא הזדקפה ותפסה את תליונה בידה. היא הביטה ישר, לעבר האגם. אחרי רגע היא התאוששה והסתכלה למייק בעיניים. "מי אתה?" היא לחשה.

"קוראים לי מייק. ומי את?" הוא שאל.

"סלנה." היא השיבה. "קוראים לי סלנה."

לא יודעת מה נתן לי את ההשראה לכתוב את הקטע הזה. יש לו המשך, ואלי אני אכתוב אותו בעתיד. אני רק בטוחה שהוא קשור לסיפור החדש שאני כותבת, ואני מקווה שאני לא אפסיק לכתוב אותו.

מייפל.

1. אני אוהבת לקרוא את אותם הספרים פעם שנייה ואפילו יותר, אני מרגישה שאני מגלה פרטים חדשים שלא הכרתי לפני זה. נכון לעכשיו, אני קוראת בפעם השלישית את סדרת פרסי ג'קסון.

2. אני רושמת את שמות הספרים שאני קוראת. אני יודעת שזה מוזר, אבל למעשה אני רושמת כל דבר. יש לי מיליון רשימות מפה ועד להודעה חדשה ואין לי לב לזרוק אותן. אני שומרת אותן בקלסר מסודר.

3. אני משקפופרית. יש לי משקפיים מסוף כיתה ז' בערך, ומכיתה ט' אני שמה עדשות. המספר שלי יחסית גבוה כך שאני שונאת כשאני בלי עדשות או משקפיים ואני לא רואה את הפנים של האנשים שמולי.

4. בהתחלה הייתי אחת שמקשיבה לאבריל לאבין ולשירי אהבה דביקים והיום אני לא מסוגלת לשמוע את אבריל לאבין אפילו שאני עדיין אוהבת אותה ואין לי אומץ למחוק את השירים שלה מהפלאפון. התחלתי להקשיב יותר לרוק ואם יש לכם שירי רוק טובים שאתם רוצים להמליץ לי עליהם, מוזמנים בכיף.

5. אני אובססיבית לקולה ברמות קשות. לפני חודש בערך הבנתי שאני שותה יותר מדי, והתחלתי להקטין את הכמות שאני שותה. התחלתי לאסוף פותחנים של פחיות כדי לדעת כמה שתיתי. זה מוזר, אבל מתרגלים אליי.

6. אני אוהבת בלונדיניים. לא יודעת למה, אבל כשאני רואה בלונדיני אני מיד מסיקה שהוא חייב להיות חמוד. כל בלונדיני הוא חמוד. כמעט.

7. אני אוספת תמונות במחשב. יש לי יותר מ2000 תמונות בתיקיות מסודרות לפי קטגוריות. אני יודעת שיש תמונות שאני לא אשתמש בהן אף פעם, אבל אני פשוט חייבת שהן יהיו אצלי במחשב.

8. אני אוהבת את סטימצקי. את הריח החדש של הספרים, את הברק של הכריכות ואת האווירה. אני פשוט מרגישה שם בטוחה ושמצאתי את הסביבה שאליה אני שייכת. אני מקווה לעבוד שם בעתיד. אני אוהבת גם ספריות ציבוריות. אפילו שהספרניות טיפה מעצבנות וקשה למצוא את הספר שאני רוצה, אני אוהבת את העובדה שאני מרגישה שם בעולם משלי.

9. אני לא מבינה בנים ואני כנראה לעולם לא אבין. אני מבינה מהם דברים שגויים וגורמת לעצמי לחשוב שיש רמזים כשאין. העיקר הוא אומר שהראש המסורבל שלנו מסבך את הכול ושאין סיבה לכל דבר. בטח שיש סיבה לכל דבר!

10. אני רוצה לטייל בכל העולם ולהגיע לכל מקום בכדור הארץ. אני לא רוצה לחיות את כל החיים שלי תקועה במקום אחד, אני רוצה לטייל, לצבור חוויות וללמוד דברים חדשים. העולם הוא גדול ויקח זמן, אבל אני רוצה לבקר בכמה שיותר מקומות בחיים שלי.

שיהיה לכם שבוע קסום ומלא בגילויים חדשים,

מייפל

איימי הייתה ילדה אדמונית שיער, בעלת ראש יצירתי ופתוח. תמיד חשבו שהיא טיפה מוזרה, אבל היו לה חברות, והיא הייתה מאושרת בשנים הראשונות ביסודי. אני לא הכרתי אותה אז, היא הייתה בכיתה המקבילה כך שלא דיברתי איתה אף פעם. בכיתה ה', עשו עליה חרם, בגלל מעשה מטופש שעשתה. היא לא הבינה שזה יקרה כך, היא חשבה שיהיה בסדר אבל לא כך היה. החברות הטובות שלה נטשו אותה וכמעט כולם התעלמו ממנה או פשוט התנהגו אליה מגעיל. חשבתי אז שההתנהגות שלהם נובעת מזה שהיא מוזרה, ואף פעם לא ירדתי לעומק העניין. בשבילי היא תמיד הייתה האדמונית שמתנהגת קצת מוזר.

הגענו לכיתה ז', ושובצנו לאותה כיתה. התחלתי להכיר אותה ונרשמנו לאותו חוג ביחד. ביקשתי ממנה לבוא איתי, כי לא רציתי ללכת לבד והיא הסכימה בהתלהבות שרק מאוחר יותר הבנתי ממה היא נבעה.

הלכנו ביחד לחוג, ולפני שהוא התחיל, היא ראתה ילד בכיתה ט' על האופניים שלו, הסתכלה עליי ואמרה לי, "את רואה אותו?" הנהנתי שכן ולפני שהיא הוציאה עוד מילה מפיה, "את מאוהבת בו." אמרתי והיא הנהנה שכן בחיוך. זאת הייתה הבעיה של איימי, היא תמיד בטחה באנשים מהר מדי, לפני שהיא הכירה אותם כמו שצריך.

וכך התחלנו להסתובב ביחד, גם בבית הספר, אפילו שזה לא מצא חן בעיני החברות שלי, אני אהבתי להיות חברה של איימי. היה לנו המון במשותף, שתינו אהבנו לקרוא ולכתוב, ובאותה תקופה התחלתי לקרוא את הארי פוטר, ובסופו של דבר הלכנו לקולנוע ביחד לאחד מסרטי הארי פוטר. היא לימדה אותי כל כך הרבה דברים ועד סוף כיתה ז' היינו החברות הכי טובות שאי אפשר להפריד. היו עניינים מגעילים שקרו בין לבין, אבל זה מיותר להזכיר אותם.

החופש לאחר כיתה ז', היה מדהים, בילינו בו הרבה ביחד, חווינו חוויות יוצאות דופן ופשוט אהבנו להיות ביחד. לאט לאט התחלתי להבין את ההתנהגות המוזרה של איימי, היא הייתה איטית, מאבדת חוט מחשבה די מהר והייתה עצלנית יותר ממני, אבל היו זמנים שהצלחתי להתגבר.

בכיתה ח', הקשר שלנו התחיל להתערער, גם בגלל שהתחברתי עם אנה, ואיתה התחלתי להסתובב בבית הספר ולפעמים התביישתי להסתובב עם איימי. היו לנו ריבים, התחלתי להיות אנוכית ומגעילה ובאמצע כיתה ח', ניתקתי קשר. לא סלחתי לעצמי מאז שהתנהגתי לאיימי בצורה נוראית ופוגעת, אבל נמאס לי באותה תקופה שצחקו עליי בגלל שאני מסתובבת עם הילדה שמתנהגת מוזר.

שנה שלמה עברה בלי שדיברנו כמעט, היא הייתה מסתכלת עליי במבט פגוע, ולפעמים ממש ריחמתי עליה, אבל לא היה לי האומץ לבקש ממנה סליחה. לא הגיע לי שתסלח לי. בסוף כיתה ט' התחברנו שוב פעם, התחלנו לדבר יותר, השלמנו פערים, חזרתי להיפגש איתה והכל היה בסדר שוב. החודשים שלאחר סיום כיתה ט' היו כיפיים, אפילו שאנה תמיד מתלוננת שאיימי נדבקת אלינו אבל אני תמיד אומרת שאין לה עם מי להיות והיא פשוט לא רוצה להיות לבד. לפעמים התנהגתי רע אבל למדתי לבקש ממנה סליחה ולבלוע את הגאווה שלי.

היום אני ואיימי חברות טובות, אני נפגשת איתה ומדברות, ואני מספרת לה כל מה שקורה לי בחיים, דברים שאני לא מסוגלת לספר לאנה. ואני מבינה שאיימי כמוני, יש לה ראש מתוסבך כמו שלי והיא לא מתביישת בזה. איימי היא החברה הטובה ביותר שמישהי יכולה לבקש, היא תהיה שם בשבילך ותעזור לך בכל דבר שאת צריכה. לפעמים אני צריכה להגיד תודה על שיש לי מישהי כמו איימי.

זה היה ארוך, אבל זה היה משהו שהייתי צריכה לפרוק כבר ממזמן. 

מייפל.