לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה



Avatarכינוי:  Vanilla Light

מין: נקבה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    ספטמבר 2012    >>
אבגדהוש
      1
2345678
9101112131415
16171819202122
23242526272829
30      

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
9/2012

ירושלים


הייתי השבוע בירושלים בסיור סליחות עם בית הספר שלי.
היה מסלול קצר, שיחה, ביקור בכותל... השיחה הייתה מוצלחת, אחת מהטובות ביותר ששמעתי[ושמעתי הרבה]. כזאת עם המון בדיחות של "דוסים", שזה תמיד מצחיק... XD

 

בכל פעם שאני בירושלים אני מנצלת את ההזדמנות והולכת לכותל. זה מקום מיוחד. אין עוד מקומות כאלו שעושים את אותו האפקט שיש בכותל.
הקדושה. והאחדות, שמרגישים שם בין כל חלקי העם. זה באמת יפה בעיניי.
כל פעם שאני בכותל מעוררות בי כל מיני מחשבות שקשורות לעצמי, לעם שלי, לדת... הפעם גם חשבתי על משהו, כמובן.

 

לפעמים אנחנו בטוחים שאנחנו הכי מסכנים בעולם [גם אני חושבת ככה לצערי...] ושיש לנו את הבעיות הכי קשות.
הכותל זה אחד המקומות שקל לראות ולהבין שם שזה ממש לא ככה.
לראות את כל האנשים(נשים, במקרה שלי) שבוכים ומתפללים ומבקשים, אנשים מכל הסוגים, גורם לך להבין שיש עוד אנשים שיש להם בעיות. עוד אנשים שמתפללים על משהו, רוצים משהו, מחפשים משהו, מפחדים ממשהו, ואפילו סתם שמחים ומודים על הטוב שבחיים שלהם.

 

אני נוגעת בכותל. מרגישה את האבנים הקרירות. את הקרבה למקדש.
אני ממשיכה להניע את ידי וממששת קצת כמה מהפתקים שתחובים ברווחים שבין האבנים.
מדמיינת שאני פותחת את הפתקים אחד אחד, קוראת אותם, את כל הצרות והבעיות והבקשות של בעל הפתק. נכנסת לכמה רגעים לחיים של מישהו אחר. מנסה להכניס את הצרות שלי לפרופורציות, ולהבין שלכולם יש בעיות וקשיים. שאני לא היחידה. שיש אנשים שהצרות שלי הם כלום לעומת הצרות שלהם.
ולדעת שאני מסוגלת. ויכולה לעבור את הכל. ולהתמודד עם כל מה שבא עליי. ולהצליח בכל מה שאני רוצה.
אני רק אאמין, ובאמת אשקיע...

 

כבר הרבה זמן לא שמתי פתק בכותל. לא יודעת. הקרבה לכותל והנגיעה באבנים והתפילה החרישית (ולעיתים הבכי) מרגישים לי מספיק מועילים ומקרבים בדרך כלל.
הדבר היחיד שפתק עושה זה הופך את הבעיה ליותר מוחשית. אבל אני לא באמת חושבת שזה משנה, ושפתק בכותל שווה יותר מתפילה אמיתית מהלב.
אבל הפעם כן שמתי פתק. לא יודעת למה. פתק שמתקשר לצרות הענקיות ומחריבות העולמות [ציניות ><] שלי.. (מהפוסט הקודם,לדוגמא. שעוד לא עבר לטיוטות..כי למרות שאני יותר בסדר עכשיו אני עדיין לא בסדר לגמריי....)
אז שמתי את הפתק בכותל. וגם ביקשתי בעל-פה כשהייתי צמודה לכותל...
ואני יודעת שאני אהיה בסדר. באמת שכן. אולי עד אז אני אעבור כמה התקפים קשים. אולי לא. מי יודע. אבל זה בטוח יגמר. זה חייב להיגמר. ואני מוכנה להתאמץ ולהשקיע בשביל זה.
אז יהיה בסדר(:

 

חיבוק
Vanilla Light 

נכתב על ידי Vanilla Light , 5/9/2012 13:21  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט




© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לVanilla Light אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Vanilla Light ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)