הוא נפטר.
אני לא מאמינה שאני כותבת את זה פה. זה אומר שזה אמיתי.
הוא באמת נפטר.
שיט
אני רוצה לכתוב לו משהו..
לו. לי.
הוא לא יקרא את זה באמת.
ולהאמין שזה מה שמעניין אותו שם למעלה...
זה קשה. אני לא לומדת כמו שצריך. לא אוכלת או ישנה כמו שצריך.
למרות שאין לי באמת את הזכות...
ואני מתעלקת על אנשים מסכנים בוואטסאפ שלא יודעים מה אני רוצה מהם אבל אני מכריחה אותם לשמוע את כל השטויות שעוברות לי בלב ובראש.
ואני לא בטוחה כבר מה אני אומרת או על מה אני מדברת או עם מי.
כאילו זה הגיוני אבל לא הגיוני שהוא לא פה.
כאילו הוא עומד לחזור.
ואני אפילו לא מסוגלת לומר- אבל בעצם הוא לא יחזור. כי אני לא בטוחה שאני מבינה את זה