משהו הזוי/מוזר/חדש/נחמד(?)/שיהיה שקרה לי והייתי חייבת לכתוב פה...
זה התחיל ביום שני בערב. הייתי בסניף [תנועת נוער,לא מגלה איזו
]. כשיצאתי מהבית אמרתי לאבא שלי שאחזור בשעה מסויימת (הם תמיד עושים את זה. מכריחים אותי להגיד להם לפני שאני הולכת באיזו שעה אני אחזור. זה מעצבן! כי מצד אחד אני לא רוצה להגיד שעה מאוחרת מידי, כי הם בכלל לא ירשו לי ללכת, ומצד שני לא להגיד שעה מוקדמת מידי, שהם היו מסכימים לשעה יותר מאוחרת ממנה. מסובך הא? ;])
בקיצור, התעכבתי קצת בסניף, וגם דיברתי קצת עם המד"שית שלי [המדריכה שאיתי], שזה טוב, כי בקושי יוצא לנו לדבר, ולא דווקא על הסניף. לפעמים אני מרגישה שאנחנו פשוט באות לסניף, מעבירות את הפעולה, תוך כדי מדברות על מה צריך לעשות בפעולה (תתחילי בזה, תביאי את זה וכו'...), והולכות הביתה. וזה נדיר שיוצא לנו לדבר סתם ככה, שזה חשוב, אתם יודעים, שיותר נתחבר אחת אל השניה, בכל זאת, אנחנו צריכות להדריך ביחד שנתיים (וחצי שנה כבר עברה. איך זה קרה?!).
חזרתי בערך שעה אחרי מתי שאמרתי לאבא שלי, והוא ממש התחרפן וכעס עליי (הוא לא מכה או משהו, רק שיהיה ברור. אבל הוא ממש כועס. והוא יודע להעניש בדיוק בדברים הנכונים)....
אז גם אני ממש התעצבנתי עליו... אמרתי כל מיני דברים, חלקם נכונים יותר וחלקם נכונים פחות, שנאמרו מתוך עצבנות...
שלשום, ביום שלישי, קיבלתי תעודה(ולא הראתי לו אותה...) וביום רביעי בערב, כשבדקתי את האימייל שלי מצאתי בתיבת הדואר הנכנס את האימייל הבא[הוספתי הערות בסוגריים ובפונט נטוי בדברים שחשבתי שלא יהיו מובנים לקורא מהצד]:
" ___[השם שלי] בתנו היקרה
נכון שאת אולי חושבת שאני לא רוצה לראות את התעודה שלך, אבל האמת היא שראיתי אותה כבר אתמול ביום שלישי ואפילו הסתכלתי בכל מה שהיה בתוך השקית. [שקית שהמורה הביאה שיש בתוכה רשימת ספרים לשנה הבאה,חוברת לחופש,כל מיני דפים עם קטעים מעוררי מחשבה לחופש,אתם יודעים...]
זה שאמרת ביום שני שהגעת מאד באיחור הביתה, כי לא איכפת לנו ממך, זה בכלל לא נכון. חוץ מזה, מה שאמרת בטעות או בכוונה על מה שיש ביני לבין אמא,[הם בכאסח.הם לא מפסיקים לריב.כל הזמן.אני לא מגזימה...נכון שזה נורמלי שבני זוג יריבו,אבל לדעתי הם קצת הגזימו...] זה בכלל לא נכון. אני מאד אוהב את אמא שלך ואם אנחנו רבים אז אולי מהצד זה נראה לא טוב אבל גם זה קורה בין בני זוג ולפעמים לא מסכימים על דברים. חוץ מזה, שום דבר לא משפיע על היחס שלי כלפייך, כאבא אוהב ודואג לך, גם כשאת חושבת שזה בכלל לא נכון. אז כשאת חוזרת הביתה כל כך מאוחר, אנחנו דואגים לך. ואם את מבטיחה לשוב הביתה בשעה מסויימת אז את צריכה לקיים את ההבטחה. אני הסברתי לך שבעיני לא לשקר זה משהו מאד חשוב, כי משקר קטן מגיעים לשקר גדול ואחר כך מגיעים לדברים יותר גרועים. כך אני חושב, אפילו אם את לא מאמינה בזה.
את גודלת יפה ואנחנו גאים בהישגים שלך בחיים בכלל, בלימודים בפרט, וגם בסניף שלך באופן ממש בפרט. כיף לנו שאת מצליחה לשלב את הלימודים עם ההדרכה.
אז בסך הכל תחשבי שיש לך אבא שדואג לך, שנהנה ללכת איתך לשבוע הספר...
נ.ב. אם את רוצה, אז אני מוכן ללמוד איתך כל ערב החל מיום ראשון הקרוב את העמוד לכל יום שיש בספר הנחמד שקיבלת בצירוף לתעודה. תחשבי על זה. 2 דקות שנשב ביחד ונקרא דברים ביחד. ואולי את רוצה דווקא לקרוא יחד את מסילת ישרים. [למי שלא מכיר- בעיקר ספר מוסר,תיקון מידות וכו'...]
תעני לי ועדיף למייל במשרד, כי שם אני קורא כל יום את הדואר שלי.
בכיף
אבא _____ [השם שלו] "
אוקיי........
אז..... שלחתי לו אימייל בחזרה,כמו שהוא ביקש...
" אני יודעת שאתה רוצה לראות את התעודה שלי,אבל לחטט לי בדברים בזמן שאתה כועס עליי זה לא פיתרון,ואני אפילו כן רציתי שתראה אותה אבל לא עכשיו(כשאתה כועס ואני מעוצבנת עליך/על שניכם) [כן, אני מעוצבנת גם על אמא שלי... בעיקר בגלל כל התקופה המעצבנת הזאת של ההתקפים שיש לי...],כי אני בכל זאת רוצה שתגידו לי עלייה כל הכבוד או משהו.
לא,זה ממש לא אכפת לי מה קורה בינך ובין אמא,כי זה לא שזה "הורס לי את הילדות" או משהו,כי כבר התרגלתי.אבל זה ממש לא לפעמים.תחשבו על זה.ואין פה רק ילדה מתבגרת שכבר מבינה שככה זה לא הנורמה בכל הבתים.יש גם ילדה בת 8,שגם ככה מתוסבכת מכל הכיוונים...וזה לא מצחיק. [כן,אחותי הקטנה בת 8 וכבר מתוסבכת ממש. אבל ממש. טוב, זה לא כאילו שאני ממש נורמלית,אז...]
וזה קצת מתקשר לזה שאתה עוד מתפלא שאני רוצה לחזור הביתה כמה שיותר מאוחר. אני מודעת לזה שלשקר זה רע,תאמין לי. אבל לדעתי זה לא נקרא לשקר. כי אני לא אומרת בפה-'אני אחזור ב-11', ובלב חושבת-'חהחהחה!אני אשקר לו ובעצם אחזור ב-12!'. אני לא עד כדי כך סתומה.אני כן משתדלת להסתכל על השעון כל הזמן ולזרז דברים איפה שאני בשביל לנסות לחזור בזמן,אבל אם אני מתעכבת איפה שאני נמצאת אני לא רוצה להתקשר אליכם כי אני יודעת שאתם לא תרשו לי להתעכב עוד עשר דקות/חצי שעה/שעה.וזה לא נשמע כאילו זה מדאגה. אם זה היה מדאגה אתם הייתם שמחים שהתקשרתי ככה שאתם יודעים שאני עדיין בחיים,ומרשים לי להישאר עוד קצת,אפילו קצת פחות ממה שביקשתי. אז זה כנראה לא מדאגה,כי אתם מתעקשים לא להרשות לי להישאר עוד קצת למרות שאתם יודעים שאני בחיים,ואתם יודעים איפה אני,ואני מבקשת יפה.
תשובה לנ.ב. -את החוברת הקטנה שקיבלתי ואתה,דרך אגב,נגעת בה בלי רשותי,אני רוצה לקרוא כל בוקר דווקא,כדי להתחיל בזה את היום.כתובים שם דברים שרוב הסיכויים ישעממו אותך כי זה לנוער,וגם דברים לא כאלו מסובכים שצריך "ללמוד". צריך פשוט לקרוא ולהתחבר [או לא להתחבר] ולהפנים [או לא].
לגביי המסילת ישרים- כן,אם זה לא יהיה ב-10 בלילה,שזה לא ממש זמן לקרוא מסילת ישרים או בכלל ללמוד משהו כזה.אם הבנת למה אני מתכוונת...! [הכוונה שלי בעקיצה הזאת כלפיו היא שהוא כל הזמן חוזר מהעבודה ממש מאוחר בלילה. והוא מודע לזה. שיהיה...]
נ.ב. משלי1- וזה בכלל נשמע לך הגיוני שבתור אבא ובת אנחנו צריכים להתכתב באימייל במקום לדבר פנים אל פנים?
נ.ב. משלי2- וזה בכלל נשמע לך הגיוני שכרגע,בגילי,אני כבר אפילו לא רוצה לדבר על זה פנים מול פנים? לך תדע למה. אולי כי התרגלתי לזה, אולי משהו אחר. זה לא באמת משנה.
Vanilla Light [חתמתי בשם האמיתי שלי,כמובן] "
וואו.
יצאתי קצת.... לא משנה... O.O
ולפני כמה שעות קיבלתי תגובה חזרה:
" Vanilla Light[השם שלי] היקרה
כל הכבוד על הדברים שכתבת ובטח שאני רוצה לשמוע את כולם פנים מול פנים. קראתי ואני מבטיח ללמוד ולהפנים את מה שכתבת.
קראתי והבנתי, אולי קצת באיחור, שיש לי נערה גדולה בגיל ובנשמה, חכמה מאד, מלאת רגש ואני שמח מאד על כך.
אבא [השם שלו] "
טוב.
אין לי ממש מה להגיד על זה.
או שיש לי יותר מידי.
אני אשן על זה.
מה שכן... לפחות עכשיו יש לי פוסט שמוקדש גם לאבא, ולא רק פוסט שמוקדש לאמא.
ובדיוק לפני כמה דקות, בזמן שכתבתי את כל זה[הוא לא ראה את זה,כמובן], הוא הגיע הביתה, נתן לי מכה קטנה כזאת על הראש ואמר- 'אחד אפס ל- Vanilla Light'.
ואז הוא התחיל לעלות למעלה ואמר- 'את עדיין יכולה להראות לי את התעודה שלך'...............
??
אבל אתה כבר יודע מה יש בה...
שיהיה...
ובשביל לסיים במשהו טוב- כן, התעודה שלי הייתה ממש טובה. ממוצע של בערך 96.5 ... חוץ מספורט. המורה לא מתה עליי. אוקי,אוקי,אז זאת אני שלא טובה בספורט... >< לפחות 80 זה לא נכשל.. P:
לילה טוב לכולם 
Vanilla Light