על קצות האצבעות

נראה לי שאני בדרך לצאת מהמחלה הזו.

הכל כבר פחות כואב לי והיום קמתי כמעט רעננה.

הזמנתי את יוגה למשתלה מבעוד מועד, כדי שתהיה לי סיבה לצאת מהמיטה לפני ארבע אחר הצהריים (לא שאז יש לי סיבה טובה, פשוט מתחיל להיות לי לא נעים מעצמי שעוד לא הזזתי את עצמי) יוגה מצידה השוותה והעלתה והוסיפה קפה. לכן אני קבעתי, אם קפה אז שמישהו אחר יכין לנו.

וכך קרה שבתשע וחצי בבוקר כבר הייתי אחרי מקלחת בוקר, ישובה בבית קפה עם יוגה, שותה קפה משובח ואוכלת כריך ומדברת ומקשיבה ומדברת.

אחר כך נסענו למשתלה וקניתי יותר פרחי עונה ממה שיש לי מקום לשים אותם. פחות או יותר. אבל הם היו כל כך יפים ומקסימים. לא עומדת בזה.

קניתי גם כמה קקטוסים חיזריים קטנים.

אני אוהבת אותם קטנים, את הצמחים.

יוגה אוהבת לקנות צמחים גדולים ויפים בנמצאים בשיאם, או לפחות במלוא תפארתם.

ואני אוהבת לראות אותם גדלים ומתפתחים, אני אוהבת את הפוטנציאל הגלום בהם. אני אוהבת את ההפתעות שהם לפעמים מפתיעים אותי.

בעיקר הקקטוסים החיזריים שלא דומים לשום צמח סביר, ושאין לי שום מושג לאיזה כיוון הם הולכים ואיך הם יראו.

ויש את הקקטוסונים הקטנטנים פצפונים חמודים האלה שקונים בעציצון זעיר והם נראים כמו דוגמיות של קקטוס ואחר כך הם גדלים לגובה אדם בוגר פתאום, בלי שום אזהרה. הכי כייף ככה.

כשחזרתי הביתה מיהרתי לשתול את הפרחים החדשים בעציציהם, עוקרת ללא מורא את פרחי החורף שיבשו ומתו. נשארתי עם חמישה שתילים בלי עציצים מיועדים, אבל התגברתי על התקלה מהר מאד והשמשתי אדנית ותיקה בעזרת קצת אדמה והרבה מים.

מייד הגינה נראתה שמחה, עליזה וקורנת יותר.

מלאת מרץ עשיתי שתי מכונות כביסה, סדרתי את המטבח והמדיח אחרי הארוחה של אתמול והרגשתי יעילה עד מאד.

יכול להיות שמחר אשלם את מחיר הפעלתנות, אבל היום הרגשתי עם כוחות הרבה יותר ממה שהרגשתי בשבועות האחרונים.

בין לבין התחלתי לראות, באיחור אופנתי, פחות או יותר, את בית הקלפים.

ראיתי חמישה פרקים היום וזה בפני עצמו מעיד על דעתי על הסדרה. מאד מאד מרשימה ומרתקת.

וטוב שיש לי סדרה מוכנה לראות, כי אני מתנסה עכשיו במצב שאני לא רגילה להיות בו, אני רואה סדרה אחרת, פרק אחרי פרק, רק כשהוא יוצא וצריכה לחכות שבוע שלם בין אחד לשני. אני מתכוונת ל'אלים אמריקאים' על פי ספרו של ניל גיימן. סדרה מדהימה לחובבי הז'אנר הפנטסטי. הספר מצויין , גם אם דורש רקע והיכרות עם מיתולוגית של העמים השונים (תודה לאל, יש גוגל וויקיפדיה) והסדרה, צבעונית, סוחפת ומסחררת, מלאה באלימות ומין, אבל בשביל זה עברנו טירונות במשחקי הכס, לא?

לארוחת הערב של אתמול הכנתי, בין השאר, פולנטה מתירס טרי. קיבלתי תירס טרי מבושל ולא ידעתי מה לעשות איתו כי התבאסתי לחמם אותו לפני הגשה שוב, לכן החלטתי להכין פולנטה :

5 קלחי תירס טרי מבושל - לנסר את הגרעינים מהקלח ולהכניס למעבד מזון.

להוסיף כוס חלב ולטחון, אבל אל יותר מידי, שעדיין יהיה מרקם של גרעינים לחלק מהעיסה.

להכניס לסיר לחמם ולבשל חד כמה דקות ולהוסיף חמישים גרם חמאה.

לתבל בקלילות במלח ופלפל.

לטגן בצד במחבת, בצל אחד עד להזהבה , להוסיף חצי קופסת פטריות חתוכות ולטגן עד שהכל משחים מעט.

לפני ההגשה להוסיף את הבצל והפטריות למחית התירס החמה, לערבב היטב. להוסיף חצי כוס גבינת פרמז'ן, לערבב ולהגיש חם.

לא נשאר לי מה לצלם לכם מהמנה וזה אומר משהו...

במקום זה תמונה של קקטוסים חיזריים:

שיהיה שבוע טוב יותר ובריא יותר.