לאחר העלאת הפוסט הקודם התגלגל לידי, פלאי פלאים, מסמך נדיר מהגניזה הוינאית, ובו תורף דברי התפכחותו של פוקר אחד, אוכל נידות בועל שפנים ומחבק סוסים, לאחר עליית נשמתו לגנזי מרומים. ואני מביא את המסמך ככתבו וכלשונו, למען ירוץ בו הקורא, והדברים בהירים מאירים וצהירים, מחממים כל לב ירא שמיים, דבר דבור על אופניו, תפוחי זהב במשכיות כסף עם קצת חריף בצד. יאללה, play.
מתי, ובהתחלה הכול דפק בדיוק כמו שציפיתי, כלום שחור וסמיך, אבל מיד ראיתי אותו, יושב על כיסא פלסטיק של כתר, קצת מכריס, הרבה מדובלל, הוא החזיק ביד שקית ביסלי בצל ריקה כמעט לגמרי והסקתי שהוא נמצא כאן כבר הרבה זמן, נו, בקיצור, ג'ורדן.
ג'ורדן?
לא ג'ורדן ג'ורדן, הוא לבש את הגופייה של ג'ורדן, היא קצת לחצה לו על הבטן ונראה שכל המעמד די מביך אותו.
- מי אתה, שאלתי בישירות פילוסופית אופיינית.
- אני אלוהים.
- אבל אלוהים מת.
- מעניין, מי אמר?
- אני
- אתה?
- כן, אבל אל תיעלב.
- יש לך סימוכין?
- לא, אבל הרבה מאוד אנשים הסכימו איתי, תראה, לפני שהגעתי לכאן, בחיים האזרחיים, הייתי פילוסוף, וקצת קשה להתפרנס במקצוע, מי כבר קורא היום ספרי פילוסופיה, ועוד בגרמנית, אז חשבתי על סלוגן שיתפוס, כמו הכיבוש משחית או העם עם הגולן, כזה שאפשר יהיה להדפיס על סטיקרים ולעשות בוכטות: אלוהים מת, מאוד קליט, מאוד מתנגן, אפשר להלחים: אלוהימת. אפשר להלחין: אלוהיהים מת, אפשר אפילו להתחיל עם בחורות: אלוהים מת, רוצה להכיר אותי במקום? מאוד ורסטילי.
- צר לי, טעית.
- כן, איזה זין הא, אגב למה אתה לובש את הגופייה של ג'ורדן?
- צריך איזה סימן היכר, אחרת אנשים לא ידעו למי לפנות, אתמול הייתי ג'ימי הנדריקס, שלשום מדונה, הדמות שלי לא הכי מוכרת בציבור, אתה יודע, אין לי דמות הגוף ואין לי גוף. ככתוב.
- מה כתוב?
- לא משנה
- אם אנחנו כבר מתראים אולי תענה לי: האדם הוא אחד משקרי האל או האל הוא אחד משקרי האדם?
- מה?
- זה ברור, מי שיש לו למה למענו יחיה, הוא יוכל לשאת כמעט כל איך.
- שיט! פילוסוף! חשבתי שכבר נפטרתי מהם, שבוע שעבר היה כאן דקארט, לא הפסיק לחפור: אני חושב משמע אני קיים, אני מטיל ספק משמע אני קיים, אני קיים מפני שאני מטיל ספק. בסוף זרקתי אותו לכף הקלע, אני סובל משמע אני קיים.
- אין ספק (ניטשה, ההתפכחות)
בבלוג זה
בכל הבלוגים
