בזמן האחרון אני מוצא עצמי מאזין לא מעט לרדיו, הן כתוצאה מעודף זמן בו אני לוקה בתקופת ביניים זו, והן בשל נטיה מסוימת לנוסטלגיה, עליה כבר כתבתי באחת הרשימות. וברדיו אני מוצא תכניות מסוג זה ואחר, ביניהן כאלו שעניינן שיחות עם מאזינים, ולמי שזכה לא להכיר את הז'אנר אספר כי בתכניות ממין זה מתקשרים אנשים ומחליפים עם השדר דעות לכאן ולשם, ולעתים קרובות מוצאים השדר והמאזין כי קיימים ביניהם אי אלו חילוקי השקפות, ומכיוון שכך הם ממהרים להחליף זה עם זה פריטי מידע חשובים אודות עיסוקן של אמותיהם ואחיותיהם ועל תפקידי איברים פנימיים שלהן וכיוצא בזה, וכדי למנוע חשש שמא חלילה נשמטים הדברים מאוזנו של השומע, הם מוסרים את המידע הזה בדציבלים גבוהים עד מאוד, ולאחר שכל האינפורמציה החיונית נמסרת הם נפרדים זה מזה בלבביות רבה. ומכיוון שבלוג זה, בין שאר מטרותיו, נכתב כדי להרבות שלום ואהבה בעולם, לא ארחיב מעבר לכך על אודות אותן תכניות ואף לא אנקוב בשמן המפורש, ובמקום זה אספר על תכנית בשם 'בני ברדיו', המשודרת בגלי צה"ל על ידי בני בשן, ולה אני מאזין בהנאה רבה.
התכנית הזו היא ההיפך הגמור מאותן שיחות עם מאזינים. בני הלז, שאין אני יודע עליו יותר ממה שמספר לי אדוננו גוגל, הוא גם זמר וכותב, ואין לי מושג מה הן איכויותיו בשטחים אלה, אבל כשהוא משדר הוא משרה שלווה ורוגע ונינוחות עד אין קץ. התכנית עצמה מורכבת משילוב של מוזיקה ופינות שונות שהקשר ביניהן רופף למדי. כותרתן של הפינות מקוריינות בקול סמכותי שנדמה לי ששייך לדן כנר. אחת מהן נקראת 'מדינת האנשים, למען אהבת האדם בישראל', וכותרת המשנה עליה מכריז בני בקול רדיופוני ומלטף היא 'איש אוהב איש אוהב איש אוהב איש', ובה אדם כלשהו מספר על אדם אחר שהוא 'אוהב באמת ובתמים' ומדוע הוא רוחש לו חיבה עזה כל כך, ואותו אדם מעביר את נחשול האהבה הרדיופוני לאדם אחר, וכן הלאה, וזה פשוט מחמם את הלב. בפינה אחרת אנשים שחושבים ש the final countdown הוא השיר הטוב בעולם בוחרים את השיר הטוב בעולם בעיניהם, ושאר השתטויות שעושות נעים באוזן וטוב על הנשמה, ומה שיפה בכל הויצים הקטנים האלה ובכל השיחות שבני מנהל עם המאזינים זה שהוא נותן את ההרגשה שכל הרוך הזה ששופע ממנו, והכינויים יקירי וידידי שהוא מחלק ברוחב יד, הם אמיתיים ללא נגיעות של זיוף וצביעות, כי כשלעצמי אני בז ובוחל מאוד מאוד בשימוש האינפלציוני בשמות חיבה כגון יקר ומקסים ומדהים שנאמרים ומתמחזרים שוב ושוב ושוב עד שמרוב שכולם יקרים ומקסימים וכל דבר הוא מדהים ומהמם יוצא שאף אחד לא באמת יקר ושום דבר אינו מדהים, אבל אצלו זה אחרת, כנראה שניכרים דברי אמת, ואני מרגיש אותם בשעת ההאזנה.
התכנית, כאמור, משודרת בגלי צה"ל בימים ראשון עד רביעי בשעה 14:00, ראו הומלצתם, ואף על פי שאיני נמנה על אותם אנשים הסבורים שthe final countdown הוא השיר הכי טוב בעולם, הרי בטוח ומבוטח שהוא מעורר ומקפיץ ומשפריץ מלוא החופן משמחת שנות השמונים, וראוי בהחלט לסיים בו את הרשימה.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
